+*+* צא כבר מליבי.. אני מתחננת.. +*+*+

אתה לא רוצה אותי לראות, אתה רוצה שאני אקח איתי את כל הזכרונות,

איך אפשר למחוק את כל אשר היה בינינו? איך אפשר להתנהג כאילו הכל רגיל והמשכנו בחיינו?

עוברת תקופה ארוכה, מנסה להגיד לעצמי שבלבי אתה כבר לא נמצא,

שוב אתה חוזר, עם בשורה מאכזבת, ואני יושבת לבד, ועם עצמי נשברת.

מה יהיה עכשיו? יש בלבי עוד תקווה, אני מנסה להאמין במשהו

ואני לא מצליחה, כל הזמן אני מדמיינת בתמונה לא ברורה, שאני ואתה זאת אהבה גדולה..

למה תמיד אני חוזרת לאותו המסלול? למה אני נרטבת באותו המבול? למה פשוט אלוקים לא מוותר? למה הוא לא מוותר ובוחר לי מישהו אחר?

דיי, לבי נשבר, אני כה מאוכזבת.. צא כבר מלבי! אני מתחננת...