''עצמתי עיינים...'' שיר שכתבתי אחרי פרידה קשה... טניה

עצמתי עיינים...

דמיינתי שאתה הולך...

רחוק ממני

עוזב אותי לטובתה.

שובר לי את הלב

גורם לי לכאב...

הולך, בלי להגיד שלום

בלי להסביר.

פשוט מסתלק.

ואני, מחכה שתחזור,

מקווה שתבין,

שכמו שאיני קיימת בלעדיך

כך אתה לא קיים בלעדי.

אבל לא,

אתה מאושר איתה.

מזמן שכחת אותי,

שכחת איך השארת אותי

לבד, בוכה, מתגעגעת...

פתחתי את העיינים...

והבנתי שלא דמיינתי...

וכך נשארתי

לבדי

בוכה על חצי שלי שהלך...







סיפור אמיתי...

מי רוצה שיגיב...