הי..אני פה...

מכתבים אין ספור אני כותבת לך... כולם על פני הרשת ושום דבר לא אליך... לא כי לא רציתי- אתה לא רוצה לקבל...


 


אני לא יודעת מה עוד נותר לי לעשות כדי לשנות את דעתך.. מתוק שלי- אני אוהבת אותך. אוהבת אותך כמו מטורפת. אוהבת אותך יותר ממה שאהבתי את כל האחרים, אוהבת אותך אחרת, אוהבת מכל הלב. הכול אמרתי לך תמיד, לא שמתי סכר לפי. סמכתי עליך שתכיל אותי במלואי...הרגשתי שאכן כך היה.. איפה פיספסתי אותך? מתי התחלת להרגיש שאני לא טובה לך כבר? תגיד - מה בדיוק עשיתי שגרם לך לברוח ככה? לא אהבת אותי?


 


נכון, בסוף היה קשה, שנינו מתמודדים עם דברים לא קלים בחיים אבל היי- אני פה...אתה יכול לבוא אליי, אני אחבק אותך ותוכל לבכות, ותוכל להגיד את הכול ואני אוהב אותך כמו תמיד ואקבל אותך בדיוק כמו שאתה...


 


לא חשבתי אי פעם שאני אוהב אותך עד כדי כך... אבל אתה כל כך טהור ומתוק....אפילו עכשיו, אחרי שהפתעת אותי במנות גדושות של אכזריות אני עדיין רואה אותך כטהור וטוב לב....


הי...אני אוהבת אותך...


אל תלך לתמיד....תרגע ותחזור...


אל תלך בבקשה...


אל תשכח אותי...


אני זקוקה לך כל כך...זקוקה אנושות..בבקשה..פתח אליי את לבך מחדש...אני אותו האדם שהייתי גם כשאהבת אותי....לא השתניתי, רק נחשפתי עוד קצת....היי....זכור אותי חבר יקר...זכור....


אני אוהבת אותך