למה לא המשכתי?

לסיפור הזה שאני עומדת לכתוב אין ממש התחלה מוגדרת וגם אין לו סוף מוגדר
במיוחד.. זה סיפור עליי, על החיים שלי ועל האהבה שלי.

אז ככה, הפעם הראשונה שראיתי אותו את "גיא"[ זה לא שמו האמיתי] הייתה בתחילת כיתה
ז', עברנו לבית הספר החדש והיינו יחד בשכבה אבל הוא היה פשוט עוד אחד מהפרצופים
שעברו לידי כל יוםבלי לשים לב.

בכיתה ח' כבר היינו יחד בכיתה, הוא היה החבר הכיטוב של הילד שאני הייתי מאוהבת בו
ואני וגיא התיידדנו, הוא היה מיודד עם כולם ! כולםאהבו אותו! הוא היה עוזר לי
בבעיות שלי, היינו מדברים יחד על הכל.. ואז החלטתי לעשות ניסיון, לעשות משהו כדי
שהילד שבאותה תקופה אהבתי ירצה אותי גם.. אמרתי לכולם שאני בעצם כבר לא אוהבת אותו
אלא אוהבת את גיא שכזכור היה החבר הכי טוב שלו עכשיו במבט לאחור אני חושבת שבאמת
נדלקתי עליו אבל הכחשתי את זה, התעלמתי מהרגשותשלי אני לא רציתי לאהוב אותו! ובכן,
זה עבר במהרה וחזרתי לאהבה הקודמת שלי.

שנה שעברה היה זה כיתה ט' שוב היינו יחד בכיתה.. ידידים טובים מאוד , הייתי באה
אליו לפעמים וסתםהיה לי נחמד לדבר איתו על הכל, היינו מדברים על אהבה והכל אבל לא
הרגשנו את זה.

היינו פשוט ידידים טובים בלי שום תוספות בצד, לו הייתה חברה ואני? אני עדיין אהבתי
את חברו הטוב ביותר.

הכל השתנה השנה, פיצלו ביננו וכל אחד מאיתנו עבר לכיתה אחרת , לא דיברנופתאום מלא
זמן.. ואז הוא כתב לי באייסיקיו שבאמת מזמן לא נפגשנו ולא דיברנו וכדי להיפגש.. אני
שמחתי מאוד!

פתאום שחשבתי על זה הלב שלי התחיל לדפוק בחוזקה, אבל אני כהרגלי התעלמתי מהרגשות.
הביקור הזה נדחה בגלל שהייתה לו חברה באותו זמן שכנראה לא אהבה את הרעיון הזה.

אני כבר שכחתי מזה... לא חשבתי על זה עד ששוב.. גיא כותב לי הודעה שאנחנו צריכים
להיפגש וזה... אני בתמימותי חשבתי שבאמת לא יהיה משהו.. אלא נפגשים סתם, כמו פעם
בתור ידידים אבל אז ההודעה הבאה הייתה" יש לךחבר?"

עניתי "לא" ואז הוא אמר " אה! יופי.. ככה לא נצטרך לדאוג על בגידות וכל זה..."
והבנתי בעצם מה מטרת המפגש...

אתם שקוראים את זה יכולים לשפוט אותי ולהגיד לי למה אני הלכתי עם ידעתי שזה בשביל
זה? אבלאני רציתי! התרגשתי כל כך..

בקיצור, היום הגיע באתי אליו .. דפקתי בדלת והנה הוא עמד שם!

פעם ראשונה שהסמקתי מלראות אותו, פעם ראשונה שהסתכלתי עליו בתור "וואו! אני רוצה
אותו" ופעם ראשונה שהתביישתי ממנו והייתה באוויר מבוכה!

נכנסנו לחדר.. בהתחלה סתם דיברנוואז הוא כיבה לגמרי את האור.. עברנו למיטה...
דיברנו.. ודיברנו כאשר ברקע מתנגנת מוסיקה...

שכבנו שתינו על הגב מסתכלים על התקרה ולפתע ראיתי את זה! ראיתי אותו מסתכל עליי
באותו מבט שעכשיולא יוצא לי מהראש .. אותו מבט שאומר" אני רוצה לנשק אותך" המשכנו
לדבר אבל הפעם בלחש.. הוא התקרב.. התקרב [ועודנו מדברים] התקרב.. וזהו..שפתינו
התנגשו, זאת הייתה נשיקה מדהימה, עדינה מרגשת... ומשם זרמנו... הגענו למצב שהוא שאל
אותי אם אני רוצה להמשיך ואמרתי לא... שאני עדיין מפחדת...

הכל היה בסדר גמור המשכנו בשלנו ...

חזרתי הביתה מוקסמת ! לא יכולתי להאמין מה הוא עורר בי התאהבתי בו לחלוטין , הוא
הקסים אותי כל הזמן חשבתי עליו..

היססתי אם אני רוצה לשכב איתו או לא... ועד שהחלטתי שכן.. זה היה מאוחר מדיי.. כבר
הייתה לו חברה ...

אז זהו,זה הסיפור העצוב שלי של הילד המקסים שאני כל כך אוהבת.. שכל כך הקסים אותי..
אבל...[וכמובן שיש אבל] הוא עם אחרת...