ההרגשה אחרי שסיפרתי לך הכול......

חיים יפים שלי,עכשיו אחרי שעשיתי את הצעד הענק הזה אחרי  שאמרתי לך כל מה שאני מרגישה כלפיך,אני מרגישה טוב בלב אני מרגישה הקלה.!..אתה לא מאמין כמה רציתי להגיד לך את זה ולא יודעת למה דווקא באותו יום היה לי את האומץ הזה שפשוט אמרתי לך.!אבל עכשיו אני לא יודעת מה להיות-שמחה או עצובה??....שמחה על זה שכיבדת אותי,הערכת אותי ודיברת אלי יפה והסברת הכול.!!...או עצובה על זה שאמרת שלא יהיה כלום כי זה לא ילך בינינו בגלל הגיל.!..שאלת אותי מה אני חושבת שיהיה ואמרתי לך שאני לא יודעת,שתגיד לי אתה ואז אמרת לי שלא יהיה כלום,אמרתי לך-"טוב זה היה צפוי",ואז דיברת אלי כל-כך יפה "מאמי אני לא רוצה שתיפגעי"..."מה אני יכול לעשות בשבילך כדי לשמח אותך?"...הרגשת לא נעים שנפגעתי ממך.!..אבל מאמי לא נפגעתי ספציפית ממך כי אני מבינה אותך,נפגעתי מהמחשבות שלי שחשבו שיכול להיות משהו בינינו.!..אחרי כל המחשבות של מה יהיה בינינו ואיך תגיב כשאני יגיד לך נשארתי עם אותו חשק לחבק אותך ולהרגיש את החום שלך ,להרגיש את הנשימות שלך,להרגיש אותך קרוב אלי,להסתכל לתוך עיניך ולהיסחף בהם פשוט לאבד בהם.!..על לכ הדברים האלה אני רק יכולה לחלום ולדמיין מה היה יכול להיות.!..נשמה שלי אני לא רוצה לאבד תקווה שאולי עוד יהיה משהו אני רוצה להישאר אופטימית ולהאמין שיום יבוא ולא תשלול את האפשרות.!...רק רציתי שתדע,שרק עליך אני חושבת שאתה תמיד במחשבות שלי משוטט שם לא נותן לי מנוח אפילו לשניה לחשוב על משהו אחר,תדע שרק עליך אני מדברת,ותדע את הדבר הכי הכי חשוב שאותך ורק אותך אני אוהבת,הכי הכי בעולם.!!.