החבר הנכה

דני נכנס לתא טלפון ומטלפן הביתה.



דני:הלו אמא..



אמא:דני זה אתה?



דני:כן אמא זה אני



אמא:דני שחררו אותך מהצבא?



דני :כן.



אמא:אז למה אתה לא בא הביתה?



דני:אמא אני בא.



אמא:דני קרה משהו?



דני:לא אמא אני כבר בא.



אמא:דני??



דני:כן. אמא..



אמא:ספר מה קרה.!



דני:כלום לא קרה אמא. אני כבר בא



אמא:אז בוא מהר דני. אני מחכה לך...!!



דני:אמא?!



אמא:כן דני?



דני:אני רוצה לספר לך משהו..



אמא:ספר דני.. ספר!



דני:אני מביא חבר הביתה



אמא:חבר?



דני:כן אמא . את החבר הכי טוב שלי. הוא הציל אותי במלחמה..



אמא:הציל את החיים שלך? את דני שלי? הבא אותו הביתה ונעשה לו מסיבת כבוד. נזמין את
ראש העיר..



דני:אמא.. הוא נכה.



אמא:נכה. דני?



דני:כן אמא. הוא אבד את רגליו במלחמה..



אמא:דני.. אתה לא יכול להביא חסר רגליים..



דני:אבל אמא הוא הציל את חיי..



אמא:כן. את החיים שלך דני. אבל הוא נכה..



דני:אמא אני יכול להביא אותו?



אמא:דני אתה יודע מה .? נסדר לו חדר שאני לא אראה אותו.



דני:אבל אמא את החיים שלי. את דני שלך הוא הציל..



אמא:לא . דני אינך יכול להביא אותו אין לו רגליים..



דני:אמא אולי כן?!



אמא:לא!



דני:את בטוחה??



אמא:כן דני..

-להתראות-

שניהם סגרו את הטלפון ..

דני יצא מתוך תא הטלפון נשוא על גביים..):



אמא כזאאת שטן,

לא קיימת !