לוקח שנים לבנות אמון ושניות ספורות כדי להרוס אותו

אני כותבת לך את המכתב הזה ויודעת שלעולם לא תדע מה אני מרגישה, יש לי כעס כל כך עמוק אליך ואני תוהה לעמי עד כמה בן אדם מסוגל לפגוע בצורה שאתה פגעת בי.


זה התחיל לפני ארבע שנים הכרתי אותך בחופש הגדול, אני הייתי בכיתה ט' ואתה בדיוק סיימת תיכון הכרנו בלונה פארק והבטחת לי שאם נישאר ביחד תציע לי שם נישואים. אפשר להודות שבהתחלה לא ממש אהבתי אותך אתה חיזרת אחרי ואני מודה שקצת פחדתי לזרום עם הקשר, היית מתקשר בלי סוף ואני לא עניתי, היית משאיר לי הודעות ולא הייתי חוזרת אלייך עד שהחלטת לקחת את העינינים ברצינות וביקשת שאהיה שלך, אחרי מחשבות וחששות הסכמתי ומאותו הרגע ידעתי מהי אהבה. אהבתי אותך כמו שלא אהבתי מעולם, היית בשבילי מה שאף אדם לא היה. עזרת לי להתדבר על הרבה מכשולים [והיו לי הרבה] לימדת אותי על החיים ובכלל..  ואז לאט לאט עם הזמן ראיתי מי אתה באמת, עם הזמן הפכת לאדם שלא הכרתי היית מתעצבן על כל מילה שהייתי אומרת שונא את מי שרק היה מתקרב אליי, אם היינו רבים היית מנתק לי את הטלפון בפרצוף ואומר לי כמה אני אפס ושווה יריקה לפרצוף. אני מודה שבמשך הארבע שנים האלה נישברתי , לא פעם ולא פעמיים ביקשתי ממך תקופה של קצת מרחק אחד מהשני, [במיוחד אחרי שגיליתי ששיקרת עליי שלוש שנים בכך ששכבת עם שתי בנות] וכשהייינו לוקחים מרחק היה לי קשה בלעדיך [ואני מאמינה שגם לך] לא הייתי מסוגלת לתאר את חיי בלעדיך ולו לרגע אחד.. ואז כשהיינו חוזרים היית אומר לי כמה אני סתומה וכמה אתה טיפש שנתת לי לחזור בחזרה.. היית דוקר אותי אם היינו מתווכחים ואני מרוב שהייתי עיוורת מאהבה אלייך לא יחסתי לכל זה שום חשיבות.. צעקת עלי בפעמים שבכיתי לך שאני לא יכולה להגיע אלייך הביתה כי אמא שלך לא מוכנה לקבל אותי ואתה אמרת לי שזה לא אכפת לך ולא אמור להפריע לי שאני לא מגיעה אליך הביתה כי אני במילא לא הולכת להתחתן איתך עכשיו אבל אין לך מושג כמה הלב שלי ניקרע כשראיתי אותך יושב בסלון בבית שלי צוחק עם אמא שלי [שהייתה מטורפת עלייך] ועם כל אחים שלי שקיבלו אותך ונתנו לך חום ואהבה וידעתי שאצלך אני בחיים לא אקבל יחס כזה.. בפרידה האחרונה שלנו [לפני חמישה חודשים] שאלו אותי אם הרמת עליי יד ואני מודה שאף פעם בחייך לא הכית אותי ולא גרמת לי שום פגיעה אבל עכשיו אני מודה שהדבר היחיד שפגעת בו זה הלב שלי, הלב שנתן בך אמון ואהב אותך עד בלי סוף נפגע ממך.. כשביקשתי ממך להיפרד לפני חמישה חודשים רדפת אחרי והתחננת בפני שאתה מיצטער ונעשה הכל כדי שהקשר שלנו יהיה הקשר הכי מושלם בעולם  ואני כבר לא הייתי מוכנה לספוג את כל העצבים שלך והמריבות הקטנות שלנו שנהפכו עם הזמן לדבר הכי משפיל בעולם אבל עם כל זה חזרתי אלייך אחרי חודש כי פשוט מאוד לא הייתי מסוגלת לחיות רגע אחד בלעדייך.. אני לא זוכרת את היציאה האחרונה ששילמת עליי, לכל מקום שהלכנו הייתי חייבת לבוא עם כסף כי ידעתי שלחבר שלי אין אתה היית חייל בדיוק כמו שאני עשיתי שירות לאומי אבל מרוב שהייתי עיוורת הסכמתי לתת לך 1000 כדי שיהיה לך לקנות בגדים לחג, פה כסף לדלק ושם לסיגריות ואני לא זוכרת מתי פרח קטפת לי!!  ואז הגיע השבוע שבו את הלב שלי כבר הרסת.. התחילו להתקשר אלייך בנות לפלאפון ואתה היית אומר לי שהם מהצבא ורוצות שתעזור להם בכל מיני דברים כמו שהלב שלי לא שיקר בי ולא בגד בי כשאמרת לי שלא שכבת עם אף אחת והלב שלי אמר לי שאתה משקר לי וכעבור שלש שנים גילתי שכן שכבת וכן שיקרתי לי גם הפעם הלב שלי לא טעה לגביל -מצאתי תמונות שלך שוכב על בחורה מהבסיס! ואתה השארת אותי ככה להתמודד לבד ולא נתת לי שום הסבר, במקום לשבת ולהרגיע אותי העדפת לכעוס עליי ולהגיד לי שאתה רוצה מרחק ממני ומאז לא התקשרת ואני כמו מפגרת רודפת אחריך ואחרי כל שיחה בוכה על ההשפלה שאני מקבלת ממך..  יש לי עוד הרבה מה לומר לך אבל אני יודעת שלעולם לא תדע אותם אז רק שתדע שאת הלב שלי כבר הרסת פגעת שברת אותו לאלפי רסיסים, לוקח שנים לבנות אמון ושניות קטנות כדי להרוס אותו ואתה הרסת אותו מזמן, מרוב אהבה אלייך אני יודעת שאם תתקשר ותירצה לחזור אני יעשה את טעות חיי ואחזור אלייך אבל אני פשוט לא מצליחה להתנתק ממך.. אני רוה שתדע שאתה היית ותמיד תיהיה אהבת חיי, אתה המחשבה הראשונה שלי בבוקר והאחרונה שלי בלילה


אבל אני מאחלת לך את כל הרע שבעולם! הלוואי ויום אחד תרגיש מה אני מרגישה ואיך הלב שלי הרוס ולא מוכן לתת אמון באף אחד יותר!! הלוואי שלעולם לא תדע מהו אושר אמיתי..


שלך..