לך, אהבת חיי

רותם שלי, יש משהו שאני צריכה לספר לך.


שחר הציע לי נישואין... הוא רוצה שנתחתן...


ואני... הסכמתי. לא יודעת למה בכלל.


ואני מאושרת עכשיו, בלי סיבה ממשית כי זה בכלל לא הגיוני ואני סתם טיפשה שחיה בחלום.


אני אוהבת אותו. כן.


התאהבתי בו בסוף.


אבל אני עדיין אוהבת אותך, אפילו יותר.


בעצם יותר מידי.


אבל עייפתי, רותם שלי.


עייפתי מהציפייה, מההמתנה, מהבדידות ומהכאב.


עייפתי כל כך מחוסר הידיעה לגביך ואני פשוט חייבת להמשיך הלאה.


תמיד האמנתי שבסוף הדרך תחכה לי אתה, תחזיק את ידי ותהיה לנצח שלי.


יפה שלי, אולי נועדת להיות רק חלום.


החלום היפה של חיי, אהבת חיי הגדולה...


רותם, לא נפגשנו כבר שנה ו- 10, ושתדע, לא היה יום במשך כל הזמן הזה שלא זכרתי אותך, אהבתי אותך, התגעגעתי אליך ולא הייתי נאמנה לך ריגשית ומעשית.


שתדע, במשך כל התקופה הזאת לא יצאתי עם אף אחד, לא דיברתי על אף אחד וגם לא חשבתי על אף אחד, אבל אתה שברת אותי לבסוף...


לפני חודש וחצי, כשהתקשרת ואמרת שהמשכת בחייך ובלעדיי ושכדאי שגם אני יעשה זאת, הלב שלי נשבר, פשוט התפורר, ואני בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי, אבל סוף סוף היתה לי תשובה ואני החלטתי להתגבר.


ואז שחר חזר איכשהו לחיי... ומידיד הוא חדר לליבי ופשוט כבש אותי.


לאט לאט הוא ריפא את הצלקות שאתה השארת בליבי ולי לא נותרה ברירה אלא לאהוב אותו.


ואז אתה שוב חזרת... כי הרגשת שיש לי אחר.


בפעם הראשונה בחיים באמת הרגשת שמישהו אחר חדר לליבי כי בפעם הראשונה זה גם נכון.


רותם, כמו תמיד אתה בא והולך, משאיר לי צלקות ונעלם..


הורס לי כל שבריר של אושר, מוכיח לי שרק אותך אני באמת אוהבת, ואז שוב נעלם כאילו שמעולם לא היית...


זה משגע אותי שאני לא יודעת מה נסגר איתך, איתי ועם כל הרגשות האלה שחנוקים לי בלב לגביך.


אני יודעת שביום שאני ישוב לראותך העולם יעלם, נישאר אני ואתה ושום דבר כבר לא יהיה חשוב או משנה.


גם שחר יודע את זה... בגלל זה הוא הציע לי נישואין...


בכדי להחזיק אותי, בכדי שאני לא יעזוב לעולם.


בבקשה ממך, רותם שלי, תחזור לחיי, תחזור אליי...


הרי אין לי אף אחד מלבדך.


כל אחד אחר הוא רק תחליף, רק ממלא מקום שלך כי אתה כל כך חסר לי.


בבקשה תחזור, אני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך וסולחת לך על הכל!


שלך תמיד ולתמיד, איריס.