נראה לי שהגעתי לסוף

זה כמעט קרה ב"בום". משהו קטן גרם לי להתפוצץ ויום שלם לא רציתי לדבר איתך- יום
אחרי זה דיברנו כמו שני אנשים בוגרים וביקשת זמן. זמן לחיות את החיים החדשים שלך.
כבר אמרו לי פעם שכשאנשים עוזבים חבר טוב- זה בשביל לשכוח את כל הישן ולתת לחדש
להיכנס. אבל אתה?.. כתבתי לך מכתב מלא געגועים- אפילו פחדתי שהתאהבתי בך מרוב שהיית
חסר לי. קודם כל- אל תדאג- לא התאהבתי, אבל זה לא משנה- אני אוהבת אותך כמו מטורפת.
מרגישה שזה כמו גירושין- שני אנשים שמרוב שהם קרובים כבר הפכו למשפחה אחת- ואתה
היית האדם הכי הכי קרוב אליי. והנה- גילית את עצמך- דבר נפלא- ופתאום- פתאום כשאתה
מכיר אנשים חדשים ומתחבר, פתאום כשאתה "כמו כולם" או אולי "כמו כולם" בהגזמה- אני
רק מפריעה. פתאום מותר לכתוב לי מכתב אכזרי, מותר להגיד דברים שאתה יודע שהם
מכאיבים- ומותר לא לענות לי ולהתעלם- כאילו לא הייתי שם אף פעם. אמרת שאתה לא מרגיש
את הגעגוע כמו שאני מרגישה. אולי אפילו בכלל לא. סוף סוף אתה כנה. הגיע הזמן האמת.
נחמד לראות שאתה לא מתחפר מתחת לאף של עצמך כמו עכבר רחוב לשם שינוי. זה היה מרענן.
רק שלא הבנתי מאיפה צמחה המפלצתיות הזאת שלך. מה גרם לי לעזאזל במשך כל הזמן שאני
מכירה אותך לבטוח בך כל כך? למה חשבתי שאתה אוהב אותי חזק- כמו שאהבתי אותך ושאף
פעם לא תפגע בי? לא באמת? לא בכוונה? טוב, לפעמים אני חושבת שאם היית רואה כמה אני
בוכה, וכמה בלילות אני לא מצליחה לעצום עין (לא ישנתי 3 ימים בכלל) ואם היית מרגיש
את הזוועה הזו שאני מרגישה כשאני כן נרדמת- ואז מתעוררת ואז מתמלאת בחרדה הזו
החשוכה- החרדה של הידיעה שאתה לא בסביבה יותר, אם היית מרגיש את מה שאני מרגישה-
וואו- כמה אשמה הייתה נופלת עליך- לא היית סולח לעצמך לעולם- אבל אחרי שאני חושבת
ככה- אני רואה את התדהמה הזו שהכתה אותי לגביך- כבר ראיתי שאתה לא מי שהיית- אתה
מפלצת. אז כנראה שלא תרגיש אשמה. יופי לך- אל תרגיש אשמה, אל תרגיש געגועים, על
תרגיש אהבה וככה יהיו החוויות של החיים שלך- אולי אני לא חכמה כמוך, ואולי לא
מוכשרת כמוך, ואולי לא סקסית כמו אלה שהתחברת אליהם עכשיו- אבל אני מסוגלת להרגיש
ואני מסוגלת לאהוב ולכן- הבדידות תעזוב אותי יום אחד- אני רק צריכה למצוא את האנשים
הנכונים- אבל אתה.. אתה תישאר בודד וריק לנצח...ויום אחד כשלא תוכל לשאת את זה יותר
ואז אולי יהיה לך קמצוץ ממה שאני חווה עכשיו- אז אתה תזכור שפעם כתבתי לך שאיפה שיש
אהבה אין בדידות. ואז- אז תבין על מה אתה וויתרת בכזו קלות- ובלי להרגיש אשם ובלי
להרגיש מתגעגע- בקור הזה שסוף סוף מתגלה בך- אז...אני לא אהיה שם.