אבא אתה חסר לי ותמיד תהיה !!

תמיד אני שואלת למה דווקא אני ?!, אם מסתכלים מהצד רואים שיש לי הכול – לא חסר
לי כלום, אך אם מסתכלים מבפנים רואים שחסר הרבה.

הבעיה היא לא שאתה ואמא גרושים, כי מלא ילדים בעולם ההורים שלהם גרושים או יותר
גרוע..., אך לי הכואב ביותר כי בי האבא לא מעוניין, תמיד התגאיתי בך וחשבתי שאתה
אבא נפלא ואפילו אהבתי אותך יותר מכול אני דומה לך גם במראה וגם באופי, אולי בגלל
שהיתי קטנה ולא הבנתי כלום מהחיים שלי אבל עכשיו דעתי שונה .

האמת הבנתי את זה רק לפני כמה שבועות כשדיברתי איתך בפלא, אמרת לי שאתה תנסה לבוא
בסוף החודש (דצמבר), אבל אני אמרתי לך שלא, יש לי שבוע חופש מהבצפר למה שלא לנצל את
זה, אז פתאום שינית את דעתך תוך שנייה-אוקיי על בטוח אני יבוא השבוע ככה
אמרת...,אבל כמובן כמו בהרבה פעמים לא באת ואפילו לא התקשרת אני מבינה שאתה סה"כ בן
אדם כמוני אולי צץ לך משו ברגע האחרון אבל לפחות תתקשר תגיד לי אל תשאיר אותי חסרת
אונים!! רק אחרי השיחה הזאת הבנתי באמת כמה כל מה שחשבתי עליך פשוט לא נכון, דווקא
השיחה הזאת מכל השיחות (אפשר לחשוב כמה כבר היו) פתחה לי תעיניים וירד לי האסימון
אולי זה בגלל שהתבגרתי כבר.

אבל לך לא אכפת כנראה מה שאני מרגישה אתה חושב שאם אני השנה בת 17 אז אני ילדה
גדולה ועצמאית אז לאאאא ואתה עוד אומר לי שאני יבוא לבקר אותך שאני יעשה מאמץ אם זה
חשוב לי-שאני יעשה מאמץ ומה איתך איפה כל המאמצים שלך, איפה היית כל השנים?!!

אתה חושב שזה נורמאלי שאני רואה אותך מקסימום פעמיים בשנה ועוד למספר שעות

בודדות שבהם אתה קונה לי בגדים בעיר ורוב הזמן אתה מדבר בפלאפון, רק אל תגיד שזה
בגלל העבודה כל המצב הזה.



אולי אני מבינה אותך, הרי אתה התחלת בחיים חדשים –יש לך אישה וילדה לא חסר לך
בחיים.

ולי יש חור גדול בלב אין לי לב שלם וגם אף פעם לא יהיה לי אתה בחיים לא תהיה חלק
מהחיים שלי אתה לא מכיר אותי אתה לא יודע מי אני בכלל, הרי חוץ מהשם שלי ועוד כמה
פרטים קטנים עליי אתה לא יודע כלום.



אני תמיד אומרת שאבא שלי זה הבעל של אמא שלי כי הוא יותר אבא ממך ואני לא מתביישת
בזה אני מתביישת בך!

אין לי אבא זה כאילו שאתה מת!!



אני לא אומרת שאנחנו צריכים להיפגש כל יום וגם לא כל שבוע כי אתה גר ממש רחוק אבל
אפילו אנחנו מדברים במקרה הטוב פעם בחודשיים.

אתה כאילו באמת לא מבין את זה, שזה ממש לא נורמאלי?!

אני רק עכשיו מבינה את זה, ועכשיו קולטת שלי אין אבא, אני לא יודעת מה זה אבא ומה
אמורים לעשות עם אבא, וכמוך אני לא יודעת מי אתה.

אין לי אפילו תמונות שלך אולי שתיים חח זה כבר מתחיל להצחיק אותי.



אולי אתה כן דואג לי ומתעניין בי אבל אני ממש לא שמה לב לזה, למה אני בכלל צריכה
לבכות כל הזמן בגללך אתה פשוט לא שווה את זה.



אני תמיד מקנא בילדים שאני רואה אותם עם אבא שלהם ואני באמת רואה כמה אתה חסר לי,
דמות גברית שתשמור ותגן עליי.



אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה אפילו אם נתחיל מעכשיו להתראות יותר זה לא יעזור שום
דבר לי ישנה לי את העובדה שלא היה לי אבא, הרי עכשיו שאני כבר גדולה אני רק צריכה
את הכסף שלך, את כל אהבה שלך הייתי צריכה שהייתי קטנה ושום דבר לא יכול לכפה על
אהבה שלך אין לה תחליף, אבל אני לא זכיתי לקבל אותה.

אתה פשוט לא מבין כמה אתה חסר לי!!!

אם היה לי לפחות אח גדול שיכול היה להחליף אותך בקצת אבל גם זה לא, אולי אתה חושב
שיש לי חיים טובים בעיקר בזכות אמא שלי אבל תתפלא גם איתה יש לי בעיות והרבה דברים
שהייתי רוצה לשנות, אולי היא אשת קריירה מצליחה וניראת ממש טוב ולא פעם אמרו לי
שהיו מתים לאמא כמו שלי אבל לא בשבילי.



סבא וסבתא שלי הם האנשים שאני הכי אוהבת ואני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיהם וזה
נכון שבלי אמא שלי אני כלום כי בזכותה יש לי הרבה דברים אבל סבא וסבתא שלי הם הכי
יקרים לי.



הייתי חיבת לכתוב את זה כאילו לך, כי זה יושב לי הרבה זמן בלב ואין לי כוח להחזיק
את זה יותר שם אז הייתי חייבת לרשום את זה אני גם בחיים לא ידבר על זה איתך במילא
אין לזה כבר טעם.