אוהב או לא אוהב?

אולי תחשבו ש"הנה עוד אחת מפגרת שמחפשת צומי" ויהיו חלק שיתעניינו וימשיכו לקרוא
את הסיפור שלי, ובסוף להבין אותו.אבל אני-כבר לא מאמינה באהבה.

יום אביב חמים. נשארתי בבית מכיוון שלא היה לי מצב רוח ללמוד.

פתחתי את המקרר וגיליתי כי אין חלב. מה לעשות? חלב זה דבר הכרחי..ירדתי למכולת.
חיפשתי עד שהגעתי לדוכן החלב.ופתאום עצרתי והרגשתי גלי חום.

זה היה הוא! הבנאדם הכי חתילך שראיתי כל ימי חיי!!!

הוא התקרב, ושאל אותי אם אני צריכה משהו.."אה..אה..ח.ל.ב" הוא ניגש והביא
לי...הודתי לו עם חיוך,וניגשתי לדלפק בכדי לשלם..בימים הבאים חיפשתי תירוץ לרדת
למכולת, ותמיד הסתכלנו אחד על השניה..(למרות שהוא גדול ממני).

כמה ימים אחרי, הוא פתח בשיחה על הראסטות שלי, וזה הגיע למצב שדיברנו בר קבוע, עד
שהזמין אותי לצאת איתו..ויצאתי..ושם..שם התנשקנו את הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בכל
חיי!ואז פשוט..המשכנו. לאחר שלגמרי התאהבתי בו, האו כבר לא עבד שם יותר.הוא לא ענה
לי לטלפונים, ומחק אותי מהאייסיקיו שלו.

ואז..עד שענה לי..אמר שהוא התערב עלי עם חברים שלו, אם הוא יצליח לנשק
אותי....ומפה...אני כבר יודעת..שאהבה זה סתם בזבוז זמן יקר..תעזרו לי להשיב אלי את
אותן תקופות ש..שהייתי מאוהבת באהבה!