האהבה היא נדר- שהופר... 2

למה זה כואב כל כך? הפרידה הזאת... הידיעה שאף פעם לא נחזור... שההורים שלך לא רוצים אותי וזה לא בגלל מי שאני, זה פשוט בגלל שאמא שלך לא סובלת את המשפחה שלי, היום אחרי שלוש שנים אמרת לי את הסיבה, הסיבה לכך שאני ואתה כל הזמן הזה לא היינו ביחד, היינו אבל המשפחה שלך לא ידעה עליי, אני רוצה לרשום את המכתב הזה, הסיפור שלנו ומכאן להמשיך הלאה... להגיד שאוהב עוד הפעם, שאנגע, שאלטף, שאחבק ושיהיה נאהבת אבל איך? אני הרי לא מסוגלת להסתכל על אחר, ועדיין תקועה בעבר, בזכרונות, במי שהיית במה שהיינו יחד... נכון היו זמנים שלא הגיעו לאף אחד משנינו, ששנינו הרגשנו רע וזה לא הגיע לאף אחד מאיתנו.. עד היום הייתי בטוחה שאני אשמה, אשמה בכל הריבים, כי הרי שהיה לנו טוב כל כך כל פעם שאלתי אותך למה המשפחה שלך לא יודעת עלינו, באיזה מקום, חשבתי אוף... שהמילים היפות האלה של תמיד תמיד, לא יסתיימו, שנהיה ביחד לתמיד זה פשוט היה כל כך מובטח.      ולחשוב שלפני פחות משעה ישבתי איתך צחקנו, דיברנו, והיינו יחד... חשבתי כבר שהשלמנו ופתאום נשלחה ההודעה... מחבר שלך, פחות או יותר רז היינו ידידים טובים, כשנפרדנו בפעמים הראשונות זה היה בגלל שהוא אהב אותי... ואמרת שאתה לא רוצה לפגוע בו ובעוד חבר שלך ניב, אני ורז היו לנו תקופות בין לבין שהיינו הידידים הכי טובים, דיברנו על הכל, סדר היום שלנו היה בבוקר בית ספר אחרי בית ספר יושבים עד חמש, בשש בבית של רז וב9 בשכונה שלי, אוף כמה אני מעריכה אותו... על כל מה שהוא היה בשבילי בזמנים הקשים, מן פסיכולוג כשהלכת עם בנות סיפרתי לו, שהיינו ביחד סיפרתי לו, והוא ייעץ לי והיה איתי בזמנים הכי קשים, אני לא יודעת למה אתה ממעיט בערך של אחרים... לפני כמעט שנה אמרת לי שרז רצה אותי.. רק בשביל זה... והמצב הוא כזה שלשלושתנו ברור שאם אהבתי מישהו, נגעתי, הסתכלתי זה היה רק עליך... ואתמול אמרת לי שאני טיפשה ותמימה שאני לא מבינה שהוא רצה אותי רק בשביל... והאמת היא שאם יש דבר שאמרת ואף פעם לא האמנתי לו... זה המשפט הזה... רז יכל לנצל המון רגעים, המון חולשות, אני חושבת שהבהרתי לרז בדיוק מה אני והוא, ידידים טובים, ואני חושבת.. אותו הקטע ש... באת עם פרחים לבית ספר.. זאת שוב היתה תקופה שלי ושל רז אבל הפעם שקלתי להיות חברה שלו, בדיוק באותם ימים הלכת עם מישהי... ובאת וכשראיתי אותך עם פרחים בוכה פשוט נמסתי... אמרתי לרז שאני יחשוב על להיות חברים... אבל בסוף חזרנו, רז ידע שאם אני יהיה איתו זה רק בגלל שאני רוצה להחזיר לך על כל מה שעשית... ופשוט לא יכולתי לעשות את זה.. לא לי לך או לו... ועברו עוד כמה ימים והכל היה טוב... אני ואתה חזרנו אני ורז נשארנו ידידים עם הזמן הקשר.. ניתק... ביני לבין רז... ואז היו כמה חודשים שנשארת אצלי בערבים... עד הבוקר ולמחרת היה לי בית ספר... ביום הזה התעוררת בחמש ו.. התקשרת בערב ברת ודיברנו ואמרת לי שדיברת עם ההורים שלך והם אמרו לך שאתה חייב לקחת אחריות על עצמך, אמרת שאולי הם פוחדים שתהיה כמו אחיך שנשוי ועדיין תלוי בהם, שהם לא רוצים שתהיה לך חברה שום חברה וזה לא קשור אליי, באותו היום באת עצוב..., והחלטנו עוד הפעם אחרי חודש.. שהקשר ביננו ישאר בסוד כולם ידעו חוץ מהמשפחה שלך... אוף זה פשוט גדול עליי כל מה שקורה כאן...