אהבה ראשונה.. ויחידה...

את אותה אהבה אני יודעת שאני לא אשכח..

כל הפרטים בה נמצאים בי כל כך חזק...



אני זוכרת איך היכרנו,

שנינו לא תכננו את זה..

זה היה בגלל החברה הכי טובה שלי,

החבר הכי טוב שלך..

הם רצו להיפגש, אבל לא לבד

ולכן ניסו להכיר בינינו..

אך אני ואתה לא מיהרנו לדבר,

ולכן הם הכירו לך מישהי אחרת..

גם חברה מאוד טובה שלי..

אך אחרי שיחה או שתיים הבנתם שזה לא זה...

(לא אכחיש שלא שמחתי מכך..)

אני זוכרת שהיה לי אותך באייסי זמן מה..

ובכלל לא חשבתי על לתחיל לדבר..

עד שיום אחד...

ואני לא יודעת איך ולמה..

אבל שלחתי לך הודעה..

לא ידעתי למה תביא ההודעה הזאת..

וכיצד היא תשנה את חיי..

אך מאז אותה הודעה.. מאז אותה שיחה ראשונה..

דיברנו שוב.. ושוב.. ושוב..

יום אחרי יום.. אחרי יום.. אחרי יום..

ופשוט לא יכלנו להפסיק לדבר..

אני זוכרת מה הרגשתי..

אף פעם לא הרגשתי משו' כזה כלפיי מישו'..

ועוד בלי לראות אותו אפילו!..

זה היה כל כך שונה.. עוד מההתחלה..

ואז הגיע היום..

שכמה כבר אפשר להתכתב..

הגענו למסקנה.. שהגיע הזמן להיפגש..

וואי אותו יום.. יום רביעי ההוא..

אני זוכרת אותו כאילו הוא היה אתמול..

אני זוכרת בו פשוט כל פרט.. כל דבר..

וכשאני נזכרת בו.. בכל גופי עוברת צמרמורת..

היית אצל חבר שלך.. אותו אחד.. הכי טוב..

וקבענו להיפגש.. כי כבר משכנו את זה יותר מדי..

אז באת אליי..

חיכיתי לך בחוץ ליד השער..

ואז הגעת.. ואני זוכרת אפילו מה לבשת!..

נכנסנו אליי הביתה..

לא היה אף אחד.. היינו רק אני ואתה..

באנו לחדר שלי והתחלנו לדבר..

היית היחיד.. פשוט היחיד.. שהרגשתי שאני יכולה לדבר איתו פשוט על הכל..

אז סתם ישבנו אצלי בחדר.. על המיטה.. וראינו טלוויזיה..

הסתכלת עליי.. הרגשתי זאת מהצד..

אבל לא הגבתי.. לא ידעתי מה לעשות... התביישתי...

המשכת להסתכל..

עד ששאלתי אותך חלאס חח למה אתה מסתכל...

ואמרת שאתה יכול להסתכל עליי ימים..

אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה... כולצי מתרגשת..

אז רק לחשוב איך הרגשתי אז..

התרוממת קצת והתקרבת אליי..

התקרבתי גם אני..

ואז.. התנשקנו...

הנשיקה הזו... אחת הסיבות העיקריות לזה שאני עוד חושבת עלייך..

היא הייתה כזו ארוכה.. חמימה.. מתוקה.. פשוט מושלמת..

לא ידעתי שאפשר להרגיש ככה מנשיקה.. כולה נשיקה..



אז אותו היום חרוט לי עמוק בלב..

עמוק כל כך... שומדבר שאני עושה.. שקורה... לא משנה זאת..

והכי גרוע פה.. זה שזה היה בדיוק לפני שנהה..



בקיצור היינו ביחד קצת זמן.. לצערי..

לא רציתי שזה יגמר... אך מה אפשר לעשות..

אני זוכרת שאמרת לי שהשיחות שלנו נמשכות כמו האהבה..

אז למה ככה זה נגמר... =/

אני יודעת שזה היה קזה קצר... אולי הקשר הכי קצר שהיה לי..

אבל הקטע הוא דאף אחד לא גרם לי להרגיש כמו שהרגשתי איתך... =/



(חח הכי מוזר זה.. שבדיוק עכשיו.. כשאני כותבת את זה פה..

הוא כל שניה מתחבר ומתנתק מהאייסי.. =/ )



אז אוקיי.. נכון... עברה שנה.. פאקינג שנה!!!...

עמוסה במחשבות.. עלייך.. עליי.. עלינו...

על מה שהיינו.. על מה שאנחנו עכשיו...

מעניין אם המצב היה שונה..

כי בכל זאת שנה... שנה שלמה...

והכי גרוע פה.. זה שעדיין יוצא לי לחשוב עלייך..

אחרי כל הזמן הזה.. אחרי השנה הזאת..

אחרי כל מה שעבר עליי.. וכן.. עבר הרבה..

אבל מה שטוב פה זה..

שעכשיו כשאני רואה אותך אני כבר לא מתרגשת כמו פעם...

הלב שלי כבר לא פועם בחוזקה...

והכי חשוב שזה כבר לא מחזיר לי אלייך את אותה הרגשה...

זה רק גורם לי לחייך... להיזכר בכל מה שהיה...

בכל היופי.. המתיקות.. התמימות.. בקיצור באותה אהבה..



מאז לא הצלחתי להתאהב.. ואני גם לא יודעת אם אני אצליח..

אני רוצה.. ולא רוצה...

כל דבר משווה אלייך!..

כי בכל זאת אני ממש מפחדת...

לאבד אותו.. כמו שאיבדתי אותך..

להרגיש את מה שהרגשתי כלפייך...

כלפיי אותה אהבה... אהבה ראשונה...