ייסורי האהבה

יום רגיל, השמיים כחולים

הציפורים שרות, והעולם מסתובב

כה הרבה רגשות נעולים

אין בי די אומץ, רק חשש להתאכזב



אי אפשר להיות מוכן למכה

העין רואה והלב נתפס

עם רצון עז ותמימות רכה

כמעט אבדה התקווה וכבר נמאס



רואה אותו ועיני נשטפות

בזעקה שקטה כקול הדממה

מנסה להגיד, אך שפתיי אינן מצייתות

את השורות הבוערות, אך קולי לא נשמע



להרגיש כה הרבה ולהביע כה מעט

לשאת בלב סוד עצום

לחוש פרפרים עם כל מבט

אשליות נפלאות וחלום קסום



אומרים שהזמן מדכא רגשות

אבל איזו תרופה מייסרת

קשה להירדם מרב מחשבות

רק בשירים את הדברים מספרת



הגורל - משמעות כה רחבה ומשוכתבת

אך לפעמים בלתי נראית במציאות

הזדמנויות אבודות או אהבה נכזבת

מנסה לחפש מקלט, לחפש רגישות



לא ארוץ אחרי אהבה מזדמנת

עכשיו אולי אין מנוחה לנשמתי

אבל השורה המתוקה במוחי מתנגנת

בסוף האהבה תמצא אותי...