זה קורה שוב...

הנה שוב אותה ההרגשה...
זה קורה שוב... כמו בעבר..
הלב פועם חזק והדמעות זולגות החוצה מעצמן.. כן, איבדת את אהבת חייך...
לא התגעגעתי להרגשה הזאת..
פתאום הכול נראה לי שחור ולא מובן
כל מי שאהבתי – הולך
כל מי שסמכתי – מתרחק
וכל החלומות – מתנפצים
פתאום עולות לי כל כך הרבה שאלות שרק אתה יכול לענות עלייהן...
השאלה העיקרית היא  -למה- -ואיך-
למה אתה שיחקת בי?!
ואיך האמנתי לשקרים ולמבטים שלך?!


אולי כי הייתי תמימה..
הלכתי אחרייך כמו מטומטמת
ונתתי לך את כול כולי... את כול האהבה שהייתה בי..
וזה לא הכול.. יש בי עוד.. יש לי עוד הרבה מה לתת אם רק היית לוקח...
במבט אחד לאחור, כל כך מצחיק אותי כמה שהייתי תמימה..
איך האמנתי?!?!
איך האמנתי לאותן נשיקות חיבוקים ואלפי מבטים..
אולי כי העיניים שלך הטעו אותי.. והראו לי אחרת..
הן הראו לי אהבה ...
הזהירו אותי.. אמרו לי שאתה אחד כזה שמשחק בבנות
לא אכפת לך מהן.. חבר לשבוע וזורק אבל אני? אני לא האמנתי..
אפילו לא חשבתי על זה.. לא חשבתי שאתה מסוגל לעשות לי את זה..
אחרי כול ההבטחות שאמרת לי שתמיד תשמור עליי .. שתמיד נהיה ביחד..
שאני הנסיכה שלך..
זה מזכיר לי את היום ההוא על הגשר...
עמדנו על הגשר ומתחת לגשר היו מים.. עם ברבורים.. זה היה כל כך יפה
ושם הייתה הנשיקה הראשונה.. הנשיקה שבחיים לא אשכח..
חבל שהכול היה משחק..

תגיבו לי בבקשה מה אתם חושבים זה ממש חשוב לי
דניאל