דז'ה וו

היה לנו הכל, אושר ואהבה,

עם תקווה כמובן והמון הקרבה,

היה לנו כל מה שזוג היה צריך,

את היית לי הנסיכה והייתי הנסיך.



היינו בסרטים יחד, בבתי קפה,

הכל באהבה שלנו היה טוב ויפה,

וכשאני אומר הכל, אני מתכוון להכל,

היה לנו כל מה שצריך, מהדבר הקטן לגדול.



כולם ידעו שאנחנו זה לזו נועדנו,

וגם אני ואת את זה כל כך ידענו,

דיברנו על חתונה למרות הגיל הצעיר,

האהבה הייתה בשמיים, לא צריך להזכיר.



אני זוכר שלקחת הרבה נרות ובחדר שמת,

"אני אוהבת אותך", איתם את רשמת,

אמרתי שגם אני, ואת בקושי נשמת,

כי את כל חלומותיי את כבר הגשמת.



זה היה הדבר הכי מרגש שמישהי לי הכינה,

את תמיד היית זאת שאותי הבינה,

ואני זוכר ששטנו בסירה אחרי שנה ביחד,

והרגשנו פרפרים בלב, הרגשנו ת'רעד.



את היית רומנטית,את נתת לי את חייך,

כל מה שרציתי היה לראות חיוך על פנייך,

ותמיד כשהייתי עצוב, את הארת את חיי,

וידעתי שזה זה, היה ניצוץ בשתי עיניי.



אבל אז סיפור האהבה שלנו תם ונשלם,

ועכשיו אני יודע שהוא לא יחזור לעולם,

למרות שאני מקווה שיש איזשהו מצב,

שאנחנו ניפגש למעלה, שניפגש באיזה שלב.



ידיד שלך לקח אותך ונסעתם באופנוע,

והוא הרים גלגל, כנראה ממש גבוה,

אתם התהפכתם ישר, ונפטרת במקום,

ועכשיו האהבה הגדולה הפכה לה לחלום.



למה לא צעקת עליו כשהוא הרים גלגל?

למה העולם יכול להיות פשוט בלתי נסבל?

למה אני לבד עכשיו? איך אני אתמודד?

מי תבוא ותחבק אותי כשאני כל כך אפחד?



מי תנגב לי את הדמעות שעל פניי זולגות?

מי תראה לי שיש אצלה את כל הדאגות?

מי תדאג לי? מי תחמם אותי בלילות?

מי תגשים לי את כל המשאלות?



כל התקוות שתליתי בך ירדו לטימיון,

ושוב פעם הבכי מראה על חוסר ההיגיון,

היינו ביחד, והכל היה מושלם,

עד שסיפור האהבה שלנו תם ונשלם.



איזה הספד אני אקרא ליד הקבר?

אני לא אצליח להקריא אותו כמו גבר,

אני פשוט אבכה וכל כך אשבר,

ואת לא תהיי שם כדי לחבר.



אז אהובה שלי, נסיכתי היחידה ביקום,

אני רוצה להגיד לך שבלעדייך אני כלום,

הלב כואב, הלב לא שקט, הלב לא רגוע,

מלאך שלי, כמה בעולם הזה כלום כבר לא ידוע.