כאב האהבה / טוהר אסירת האהבה

אני יושבת לי בבית...

חושבת על אותו אחד זה שאת ליבי גנב...

חושבת עד כמה הוא מושלם.... איך הוא כובש עם החיוך השוב שלו ..

חושבת עד כמה אני אוהבת

ואותו אני רוצה...

תמיד ידעתי להיות חזקה ולהגיד לכולם תילחמו על האהבה! אם היא חשובה אל תתנו לה ליברוח....

אך למה שמגיע הרגע שעל אהבתי אני צריכה להילחם אני לא יכולה?? למה עכשיו ברגע האמת אני פוחדת.!??

אני לא מבינה מתי אצליח מתי אתגבר על הפחד שאת גופי משתק???

אתה לא מתאר לעצמך עד כמה אני אוהבתת!!!

ליבי נשבר מלראות אותךךךךךךךךךך......

לפעמים אני רוצה לגשת אליך ולצעוק שכולם יישמעו "אני אוהבת אותך"

אבל אז ליבי צועק לי בחזרה "אוליי אותך הוא לא אוהב??"

"את סתם תיפגעי"

ואז אני נעצרת וכאב משתק את גופי הוא רוצה ליפרוץ החוצה אבל אז אני עוצרת אותו ולא נותת לו ליברוח..

אבל אז מגיע הלילה ושוב כמו בכל לילה ולילה הדמעות מתחילות ליפרוץ הם כבר לא יכולות לישמור יותר בבטן...

דמעותיי מחפשות את ליבך מחפשות נחמה...

אך לעולמם לא יימצאו .....