זהו סיפור אהבה ויחד עם זה הרבה אכזבה

 


 


טוב אז ככה אני כותבת בשביל להוציא אבן מהלבב כי זה דברים שבחיים אני לא אשכח!אני בת 18 והתאהבתי במישהו בן 19 אני והוא היינו ביחד כמעט 3 שנים.לפני שהייתי איתו הייתי פרפר משחקת בבנים על ימין ועל שמאל.אני והוא היינו ידידים הכי טובים בחיים לא תיארתי לעצמי שאני והוא נהיה ביחד ונתאהב כמו שהתאהבנו.אחרי תקופה קצרה שהיינו ידידים ושהוא ידע עלי הכול ואני עליו נהיינו ביחד.החודשים הראשונים היו גן עדן ואז התחילו המריבות והשקרים זה היה כמו סיוט בשבילי כי אני התאהבתי בו כמו שבחיים לא אהבתי בחור.אני בכל מריבה או משהו קטן הייתי נכנסת לדיכאון ובוכה כאילו מישהו מת.הוא היה מזלזל בי ומוריד לי מהכבוד אבל בכל זאת הייתי מוותרת לו וסולחת לו..אני לא אומרת שאני לא הייתי עושה טעויות או משהו כי כן גם אני הייתי אשמה בחלק מהדברים. מרוב שהיינו מנותקים אחד מהשני התחלתי לדבר עם מישהו בטלפון ואז הוא תפס אותי ובאותו יום היה היום הכי כואב שהיה לי התמוטטתי מרוב בכי הוא לא סלח לי.אחרי כמה זמן אני והוא חזרנו כאילו לא היה כלום והכול היה יפה. אחרי שנה בערך שהיינו ביחד נפרדנו ואני טסתי לתאילנד לחודשיים משם לא דיברתי איתו ולא כלום לא רציתי לשמוע ממנו לא כלום רציתי רק לשכוח אותו ואת כל הכאב שהוא גרם לי.ביום שחזרתי לא יודעת איך פתאום כאילו אני בחלום אני רואה אותו מחכה לי בשדה התעופה עם חיוך על הפנים לא האמנתי רציתי לחזור באותו רגע התחלתי לבכות מרוב התרגשות פתאום הוא באה והביא לי חיבוק באותו רגע רציתי למות..אנחנו חזרנו להיות ביחד אחרי שבע בערך אין אתם לא יודעים כמה שאני אוהבת אותו.אחרי שחזרנו רבנו וחזרנו עשיתי כמה טעויות איתו והוא איתי הוא בחור מאוד קנאי ואני שבחיים לא קנאתי לגבר הוא גרם לי להיות קנאית ביותר.לפני כ7 חודש או יותר אני והוא נפרדנו הפרדה הזאת גרמה לי לנסות להתאבד חתכתי את הורידים כל הבית שלי היה דם(אני גרה לבד)רציתי רק למות מרוב שאהבה הזאת כה גדולה לא קיבלתי אז זה שהוא לא יהיה איתי הוא ידע שחתכתי ואפילו לא בא לתמוך בי בבית חולים הוא רק זלזל בי וצחק עליי למרות שידעתי שהוא אוהב אותי הוא לא ידע איך לבטא את עצמו.באותו יום שחתכתי לקחו אותי לביקור באברבנל לקחו אותי לשם קשורה כאילו אני איזה משוגעת למזלי השתחררתי באותו יום.מאותו יום התחילו להביא לי כדורי ההרגעה ושינה כי לא יכולתי לישון בלילה מרוב מחשבות עליו.אחרי חודשיים אני והוא חזרנו אני אמרתי לו שבחיים אני לא יסלח לו על זה שהוא לא היה איתי מתי שהייתי צריכה אותו.אף פעם לא היה בנינו אמון כל הקשר שלנו היה בנוי על אהבה רק.לעומתו אני לקחתי אות בתור חבר,ידיד, איש סוד,אח הכול..הוא היה הבן אדם הכי חשוב לי בעולם כי בלעדיו הייתי נשארת לבד כי חוץ ממנו אין לי אף אחד אפילו החברות לשי נטשו אותו כי הם לא רצו שאני יהיה איתי ואני נלחמתי באהבה הזאת וויתרתי על הכול על כולם בשבילו הקשר שלנו היה מאוד יפה היינו זוג של מטומטמים היינו עושים הרבה צחוקים ביחד אין לא היה עלינו היינו פתוחים אחד לשני.עד שהגיע היום שהיה פיצוץ בנינו זה היה הדבר הכי מפחיד שהיה לי אי פעם באותו יום אני שתיתי והוא גם  והיינו פרודים אני כבר הרגשתי שזהו זה הסוף.זה היה יום שישי אני מרוב געגועים שלחתי לו הודעה שלחתי לו שאני יודעת שזה הסוף ושהוא תמיד יהיה לי בלב ושבחיים אני לא אשכח את הסיפור האהבה הזה.פתאום הוא בא אליי הביתה אותו יום לא יצאתי הוא התחיל לצעוק עליי ומרוב כאב מהדברים שהוא אמר לי הבאתי לו בוקס לפנים ואז הוא התעצבן והתחיל להביא לי מכות הוא דחף אותי לקיר בעט בי פתח לי את השפה ואז חברה שלי באה והוציאה אותו מהבית שלי פתאום נכנסתי לשוק והתחלתי לרעוד ולבכות מרוב עצבים וכאב שהיה לי בפנים הלכתי לחפש אותו עם בלטה מצאתי אותו בחוץ לבית שלו דפקתי לו את הבלטה הזאת בגוף זה לא יזיז לו באותו רגע הוא אשכיב אותי על הרצפה והתחיל לבעוט בי בצלעות הוא פיצץ אותי אחרי זה באו והזמינו משטרה אותו עזבו בשקט ואותי שהייתי עצבנית ונסערת מבכי שלחו לאברבאנל שם אשפזו אותי עברו עליי שם דברים שבחיים לא תיארתי שאני יעבור הכול בגלל אהבה עיוורת אהבה שלא הייתה הדדית אהבה שכאבה לי יותר מכל דבר ושפשוט הכניסה אותי לבור עמוק שעד יום אני לא מצליחה לצאת ממנו.האהבה הזאת רק הרסה אותי היא עשתה אותי סמרטוט אהבה שהייתה כל כך גדולה שהייתי מוכנה לאבד את החיים בשבילה באותו יום שאשפזו אותי התקשרתי אליו וביקשתי ממנו להיות איתי אבל שום דבר לא עזר הוא רק אמר לי שאני ירקב שם כי הוא מתכוון להתחיל חיי חדשים בלעדי.תראו אני כותבת את כל זה בשביל שתבינו שאהבה זה לא כמו שזה ניראה לבן אדם אסור לתת מעבר למה שהוא צריך אני נתתי וקיבלתי רק שקרים בחזרה לאותו בחר נתתי לו הכול ממש הכול הוא היה מלך אצלי .בנות תיקחו את עצמכם בידיים תראו אני הייתי בחורה חזקה עכשיו אני זכוכית שנשבר.אני מקווה שאולי זה יעזור לכם קצת להבין עד איזה גבולות האהבה יכולה לגרום לנו להגיע.!