פגועה אבל בטוחה..

נכון שכל אחת מאיתנו אוהבת או אהבה או תתאהב בעתיד כולנו בסופו של דבר נדבקים בחיידק האהבה גם אני נדבקתי בהתחלה אף אחד לא ידע חוץ ממני ככה זה תמיד מתחיל אחרי זה מספרים לחברות ואחרי זה רוצים לצעוק את זה בכל העולם שאותו אחד ישמע זה מה שאני אישית רציתי שהוא ישמע ואחרי 3 שנים הוא באמת שמע..הוא ידע שאני דלוקה עליו אבל לא מאוהבת ואחרי 3 שנים הוא שמע ואני קצת מצטערת על אותו יום כמו רובנו תמיד מצטערים על אותו יום שאותו בנאדם שומע אותנו בסופו של דבר..למה אני מטערת?...כי היה לי יותר כיף לחיות בתוך הבועה שבניתי לעצמי..לא שחשבתי שיהיה בנינו משהו ידעתי שלא כי בניתי סביבי חומות מאותו יום שגיליתי שאני מאוהבת בהתחלה שמחתי אבל עם הזמן זה רק כאב וכאב יותר..הבעיה שלי הייתה החומות כמה שאני שונאת עכשיו את החומות האלה למה לעזאזאל בניתי אותם? מה יצא לי מזה ניסיתי לא להפגע ובגללם נפגעתי עוד יותר...אהבתי אותו..כן..מאוד..כמו שאף אחת לא תואהב אותו כמוני ככה לפחות אני חושבת כמו כל אחת שמתאהבת אבל באמת אולי יש משהי שאהבה אותו או שעדין אוהבת כמוני סובלת כמו שאני סבלתי ומצטערת על היום שהיא צעקה שכל העולם ישמע שהיא אוהבת אותו כמו שאני צעקתי...עכשיו אני בטוחה שאני לא מוכנה להתאהב בכל אופן לא בזמן הקרוב קשה להתאהב עוד הפעם האהבה הזאת הייתה חד צדדית בכל אופן בשלב שהוא ידע שאני מאוהבת בו לפני זה אין לי מושג..אני לא מצטערת שהתאהבתי לפחות הבנתי מה עובר על אוהבים ואני על טעויות לא חוזרת נכון שעוד לא הרסתי את החומות ות'אמת כמה שאני שונאת אותם אני מפחדת להרוס אותם..אני מרגישה בטוחה פגועה אבל בטוחה..