סיפור אהבה...אך לא ראשון

וואיי חודשים שלא כתבתי משהו לאתר הזה,ועכשיו אני כניראה כותבת רק כי אני צריכה
לפרוק מה שעל הלב.



אני לא יודעת איך להתחיל ובמה להתחיל.



אני זוכרת ת'יום שהתחלתי לדבר איתו,דיברנו מלא,ופשוט על הכל,הרגשתי טוב,לא ידעתי
מזה,תמיד שדיברתי איתו החיוך לא ירד לי מהפנים ולא הבנתי כלום.

אחרי זמן מה ניפגשנו,היה כייף להסתכל עלייו מחייך,מדבר,ומסתכל עליי,הלב שלי ניצבט
באותו רגע,זה כאב לא הבנתי מזה היה.

המשכתי לראות אותו שוב שוב היה כייף להרגיש ת'שפתיים שלו על השפתיים שלי,להרגיש
ת'חיבוקים שלו,להרגיש ת'כבוד שהוא נתן לי,

פשוט היה כייף להרגיש איתו הכל.

אחריי מס' שבועות פשוט זה ניגמר,כאב לי מאוד כי ידעתי שאותו אני אוהבת ואותו אני
רוצה קרוב,לילות ששכבתי במיטה ופשוט בכיתי על הכל,הרגשתי רע,לילות ארוכים בכיתי
וניזכרתי בנשיקות,בחיבוקים ובריגושים שהיו לי איתו,ורק התפללתי שהכל ייסתדר.



אחרי חודש בערך המשכתי הלאה,לא יכלתי לבכות עוד,ניגמרו לי כל הדמעות בגוף,המשכתי
האלה בחיים,חזרתי לבלות עם החבר'ה שלי,לצאת למועדונים בלי סוף,פשוט רציתי להחזיר
לעצמי ת'שמחת חיים שהייתה לי,ואז התחלתי להכיר אנשים חדשים ובעיקר בנים,הכרתי בנאדם
מדהים,נורא חמוד שאהב אותי מאוד,והצטערתי שלא יכלתי להחזיר לו אהבה,עדיין חשבתי על
אותו אחד,ולא ידעתי שככה זה יהיה לי עם כל אחד שאכיר,פשוט עם כל אחד תמיד השוויתי
אותם אלייו הצטערתי שהם לא הוא.



עברו חודשים,ואני פשוט מידי פעם הייתי מתפללת לקבל ממנו ת'אהבה שמגיעה לי,אני פשוט
רציתי אותו,אך מה שטוב היה שתמיד שמרתי איתו על קשר,למרות שהיה ביננו דיבור ויחס
קר,ואף פעם לא הבנתי למה הוא תמיד חקר אותי על הקשרים שהיו לי,ולמה תמיד שאל אם אני
אהבתי אותם,אם הייתי מאושרת ולמה ניפרדתי מהם,אני לא הבנתי כלום,לא הבנתי לאן הוא
חותר,וככה זה כל פעם שהייתי מכירה מישהו חדש.



ואז הגיע היום שהכל היה פשוט ברור,לא ידעתי מאיפה זה נפל ובא עליי,הכל היה מובהר
באותה שיחה איתו,הוא פשוט אמר שהוא אוהב ותמיד אהב אותי ושאל אותי אם זה הדדי,ואני
פשוט באותו הרגע הייתי הכי מבולבלת שייש,לא הבנתי מה קורה,ולקח לי איזה כמה דקות
לעקל ת'כל,והיה לי איזה מין קול קטן בתוכי שאמר,"תגידי לו ת'אמת,את יודעת שהוא לא
אוהב משחקים"ואז פשוט אמרתי לו שאני לא הפסקתי לרגע לאהוב ושהסיבה היחידה שהקשרים
שלי אחרייו לא הצליחו זה רק בגללו,ובאותו הרגע פשוט ירדה לי אבן מהלב הרגשתי
טוב,והרגשתי עוד יותר טוב שהוא אמר לי שהוא רוצה שניהיה בייחד.



ימים שלמים שפשוט החיוך לא יירד לי מהפנים,עד לאותו הרגע שהתחלתי להרגיש
געגועים,יותר מידיי געגועים,זה קשה שהוא גר רחוק,לא יוצא לנו כמעט בכלל לראות את
השני וזה קשה,חצי שנה שחיכיתי לרגע שניהיה בייחד ועכשיו שאנחנו בייחד אני לא טוב לי
מהגעגועים,מה אני אמורה לעשות עכשיו,אני מרגישה רע שאת לא ליידי עד כדי כך שבא לי
לסייםם את כל זה ,אני מתוסכלת ואבודת עצות.





אלוהים נישארה רק בקשה אחת,תעזור לי,בבקשה.