כתבתי מכתב פרידה מאהבה שהייתה כל כאב שנשאר כמו לכול אחד אבל היום כבר נגמר

בלילות עיניים דומעות שפתיים לוחשות אליך... בלי מילים אליך אדבר אומר הכול.              בלי מילים כי לי יש רק את השתיקה, השתיקה שלי זה הכאב הכי כואב אצלי.


כול המילים שלא נאמרו השתיקה שתמיד נמצאת גורמת לכאב למלא את הלב העצב אורב כל הזמן והעצבות עושה דרכה עכשיו אלי לבי בוכה...


המחשבות תמיד נמצאות הצפייה והתקווה שיקרה אולי מתישהו משהו בין שנינו כה רחוק עכשיו ממני.


עשיתי טעות , הטעות הייתה כשאר רקמתי חלומות דמיונים כרגע הכול נראה אבוד גם אני מרגישה אבודה בתוך מערבולת של ריקנות...


אך יש את הזמן והוא התרופה לכול דבר גם ללב שבור הזמן ירפא את פצעי השכחה תקח ממני את כול הכאב שנמצא בתוכי.


ואני יודעת שעוד היום יגיע ליום שלו מחכה בצפייה יום שבו הביט לתוך ענייך כמו תמיד אך הפעם זה היה שונה כי הפעם לא ארגיש עוד אהבה.