פשוט מאוהבת...13

"תרגעי מאמי..הוא כבר יצלצל..יאללה לכי תחליפי בגדים נלך נעשה קניות בעיר! יש לי
מוזה!"

תפסתי על זה טרמפ! הייתי צריכה לקנות בכל מקרה בגדים!

נסענו..פתאוםםםםםםםםםםם...

היה לאריאל איזה התכווצות בבטן..משהו מפחידד!! היא פתאום נסעה כמו שיכורה לא הבנתי
מה יש להה..

היא עצרה בצד,עצמה תעיניים והחזיקה בבטן.."מה ישש??" נבהלתי והסתכלתי עליה בבהלההה

"אני לא יודעת בזמן האחרון יש לי מלא כאבים כאלה..אני מחר הולכת לרופא בעזרת השם"

היא הסתכלה עלי וניסתה להרגיע אותי בליטוף בפנים..

"שניה אני מצלצלת לייד שלי שיבוא לקחת אותנו.." היא גם בקושי יכלה לדבר או משהו ככה
שאמרתי שאני יסדר חזרה..פתאום כולם לא עונים..כולם תפוסים או לא זמיניםם איזה
עצבים!

"הלוו? שלום כפרה עליךך אתה חייב לעשות לי טובה! איפה אתה?" התקשרתי לשלום בלי
ברירה..

"זה לא שלום.." הקול של הצד השני היה מוכר אבל עצוב ולא מובן.."מי זה???" אמרתי
ועיקמתי פרצוף..

"זה נתאנל.." הקול שלו נחלש משניה לשניה.."היי מה קורה? מה יש?"

"עזבי מותק..שלום במקלחת הוא..אני יגיד לו לצלצל אליך שהוא ייסים טוב?"

הוא אמר בעצב לא מפורש וברורר.."אתה מוכן להסביר לי מה יש לך או שאנילא יודעת מה
אני יעשה לך נשבעת לך!" והרמתי תקול...

"נסיכה אני מנתק..אני מצטער.." והוא ניתק! אני הייתי בשוק של הלייףףףף!!

מי הוא שינתק לי? איך אני שונאת שעושים לי את זההה.. הפה שלי היה פתוח ולא רצה
להיסגר!

"מה יש מאמי?" אריאלי שאלה אותי..היא כבר הרגישה טיפה יותר טוב.."לא..הוא חוצפן!!!"
התחלתי להתעצבןן..שלום חזר אלי "הא אופקי מה רצית?"

"לא משנה...תגיד מה יש לאח המעפן שלך בדיוק?? הוא מנתק ליי בורח לי באמצע הלילה..מה
הסיפור?"

בזמן שאני מדברת בפלא לא שמתי לב שאחותי כבר הניעעה תאוטו ונסעה לכיוון הבית..

"עזבי הוא במשבר חמודה...זה לא לטלפון בואי לפה!" ישר ניתקתי ואמרתי לאריאל שתקפיץ
אותי לשם..

"הוא למעלה.." שלום היפנה אותי לחדר שלו.פתחתי את הדלת בכוונה של לצעוק עליו
ולהרביץ לווו לא יודעת מה! הייתי כל כך עצבנית..אבל שראיתי את זה זה היה קצת
מפחיד..הוא ישב עם הראש על השולחן..כולו דמעות..ואני לא מבינה מה ישש..התקרבתי אליו
וליטפתי לו את הפנים..הסתכלתי לו בעינייים שלא היה נחוץ במילים..הוא קם וחיבק
אותי..הוא פשוט "התפרק" עלי...הוא קצת נרגע והתיישבנו על המיטה.."רוצה לספר לי?"
אמרתי וניגבתי לו את הפנים..

"אני רוצה אבל לא יכול..אני פוחד לאבד אותך.." כבר נבהתי..מה הוא מנסה להגיד לי
פה.? התרחקתי ממנו.."נתנאל.." והתחלתי להילחץ.."מה כבר עשית?" הוא התקרב אלי ותפס
לי תיד..

"קשה לי..." העפתי לו את היד וקמתי..התחלתי ללכת לכיון הדלת אבל הוא תפס לי את
היד..

הוא סיבב אותי אליו והסתכל לי לתוך העיניים..ממש נכנס לשם..

"אני יעשה את זה כמה שיותר מהר..." הוא אמר וניסה לקרב אותי למיטה שנשב..אבל העפתי
לו את היד..ידעתי שזה מסמל משהו רע!

"בגדתי בך..בגדתי בך שוב..." הוא התחיל לדמוע שוב..בווווווווווום!

שוב? כיאלו כמה אפשר לסבול מבנאדם? כמה??? הייתי המומה..ההלם שיתק אותי! עמדתי ולא
דיברתי..רק הסתכלתי עליו בזילזולל..

"אני שונאת אותך...שונאתת!!! אני לא מבינה למה בזבזתי עליך את כל הזמן שלי! לא
מבינהה!!! אני פשוט שונאתת אותך!! אני מאחלת לך שתמוותת שתישרףף נמאסס לי ממך
ככברררררר!!!" צעקתי והתחלתי לבכותת...פתחתי את הדלת והתחלתי לרד במדרגות..

"חכיי רגעע נשמה שלי תחכייי.." הוא רדף אחרי וניסה לתפוס אותי כמה פעמיים.."שלום
תעיך אותו ממני בבקשהה אני מתחננת!!" ראיתי אותו במטבח אוכל לו משהו..הייתי חייבת
שהוא יעזור לי!

"אני רוצה להסביר לך..תני לי רגע ל.." הוא תפס לי את הפנים וניסה שאני יסצכל
עליו.."תעוף ממני כבררר" העפתי אותו מעליי והלכתי מאחורי שלום ואמרתי לו שיעיף אותו
ממני..

"אולי תקשיביי לו? אני מכיר את הסיפורר תקשיבי לו" הוא התסובב אלי ואמר לי..

הלכתי ממנו והתקדמתי לדלת..נמאס לי..לא יכלתי לראות אותו ולא את שלום הסתום הזה!

"נתנאל אני שונאת אותך.."דפקתי לידו יריקה ויצאתי משם...

הוא לא הגיב...ולא רדף אחרי..הוא הבין שאני צריכה את הזמן שלי!

התקדמתי הביתה כולי בוכה..כל המחשבות האלהה שוב עולות! הטובות והרעות..הכל בבת אחת!

כמה אפשר לסבול בשנה?? בחודשש?? בלא יודעתת!

כמה אפשר?? הגעעתי הביתה בוכה..

עליתי לחדר לשלי ולא ראיתי אפחד בעיניים פשוט עליתי לחדר נעלתי אותו וצנחתי
למיטההה..

נתנאל צילצל שוב ושוב אבל לא עניתי..הייתי פגועה פשוט שבורה..

החבר הקודם שלי אמר לי איזה פעם אחת..אחרי שהיה לי פשלה והתנשקתי עם איזה אחד..הוא
אמר לי "פעם אחת בוגדת..כל הזמן בוגדת.." הוא כל כך נפגע מזה...

ואני פשוט מבינה אותו! לא הבנתי למה הוא עושה לי את כל הסרטים האלהה פאקק??

נרדמתי..

יום למחרת היה כבר בצפר הייתי צריכה לקום מוקדם..להתארגן להתלבש..

לחזור לנורמה המעפנה הזאת שביאסה אותי עוד יותר..התלבשתי ככה בחפיפניות..ג'ינס
חולצת תלבושת פיזרתי תשיער, סרט בושם טיפה איפור ויעלה ביי...

כשהגעתי לבצפר כבר כולם הסתלבטו על זה שנאני כמו אורחת..באה מתי שבאה..

בהפסקה ישבתי בחוץ על הדשא עם כמה חברה..

פתאום הוא בא לעברי.."אני יכול לדבר איתך?" החלטתי שאני יהיה בוגרת ואני ילך
איתו..אני יגיד לו שנגמר ושלא יחפש יותר..דיי חאלס!

התקדמנו לעבר המגרש והתיישבנו על הטורבינות שם..

הוא תפס לי תיד..חזק! בכוונה שאני לא יוכל להתנגד..סיבבתי תראש לצד הנגדי."יאללה
שפוך! אני רוצה ללכת.." ניסיתי להיות כמה שיותר אדישה..

הוא סיבב לי תראש "אני רוצה שתדעי שזה היה חסר משמעות! היא נישקה אותי..וגם הייתי
חצי מסטול..אני.."

"אתה מצטער נכון???" צעקתי לעברו באמצע המשפט.."מאוד את לא מבינה..אני נשבע לך שאני
לא רציתי בזה..אבל כמה שזה נשמע הזוי כנראה היא הביאה לי לשתות משהו או לא יודע כי
אני בקושי זוכר משהו..אני זוכר שרק קמתי בחדר במלון אלוהים יודע איך הגעתי
לשם.הבגדים על הריצפה..

אני נשבע.." הוא הוריד את הראש וראיתי שדמעה נפלה לה..

"אתה חושב שעם דמעות תמכור אותי? אתה חושב שסתם הגעת לשם?? מי זאת בכלל!? גם תגיד
שאתה לא מכיר אותה!"קמתי..

"אח שלי צילצל אלי ב7 וחצי ככה ואמר שאני חייב לעזור לו במשהו..לא הבנתי במה.." הוא
מסביר לי ואני משחקת אותה לא שומעת..מהנהנת בזלזול.."דיייייי!!!" הוא צעק לעברי
"אני לא אומר לך סתם!! תקשיבי לי לפחות! אני לא בגדתי בך!! אני מאוהב בךך!! מאוהבב
אני קרוע עליךך! לא יכול לחיות שניה בלעדיךך..אני נשבע.." התחלתי להתרכך קצת..לא
יכלתי עם כל המיליםם האלה..זה היה לי פתאום כזה כואב, זה כנראה נכנס לבפנים ובאמת
הגיע לאיזה מקום שאכפת ! שאכפת מאיך שהבנאדם מרגיש...

"למה אתה תמיד עושה לי את זה.." הסתכלתי והתחלתי גמני להתמלא דמעות..הוא התקרב עוד
טיפה ועוד טיפה..הוא נת לי נשיקה קטנה על הצוואר.."אני נשבע שאם הייתי יכול להחזיר
תזמן אחרוה..ממזמן זה לא היה קורה..אני נשבע לך" הוא נתן לי נשיקה בלחי..

"תנסי להבין אותי..תחשבי על זה..אפילו תשאלי את אח שלי..הוא היה שם! כמעט היה
שם..אני ליוויתי אותה לאיזה מלון והיא נתנה לי לשתות קולה בפחית.."

הוא נתן לי נשיקה בשפתיים..הרחקתי את הפנים.."דיי תן זמן!"

והעפתי את הידיים שלו ממני.."טוב..אבל תחזירי לי תשובה היום...אני אוהב אותך אל
תשכחי.." היה לו בדיוק שיעור ספורט אז ישר הוא הלך לאולם..הוא נתן לי נשיקה זריזרה
וקטנה על השפתיים והלך..

הראש היה מלא מחשבות..הייתי מבולבלת..

הלכתי לבאסט פירנדס שלי...לחברה הכי הכי ודיברתי איתה על זה..."אני חושבת שתתני לו
עוד הזדמנות..הוא ממש אוהב אותך..אולי זה באמת מה שקרה הפעם.." היא נתנה לי מלא
נקודות למחשבה והיא ממש האמינה בו...

מישהו כיסה לי את העיניים.."מיזה?" יאוא איך אני שונאת שעושים לי את זה!

העפתי את הידיים והסתובבתי אחורה כדי לראות מי המציק..

זה היה רם! איזה אחד שכ הזמן מתחיל איי ולא מבין שיש לי חבר ולא מבין שלא רוצים
אותו..

"שלום יפיופה" והדביק לי נשיקה! אבל נשיקה רצנייתת..הוא תפס לי את הפנים כל כך חזק
שבקושי יכלתי לשחרר אותו ממני!

ומה קורה במצבים האלה? כן..מישהו "מפריע" אבל הפעם זה הפרעה ששיבשה הכל...

נ=ת=נ=א=ל...=