לך..האחד שלי..

אתה..כן כן אתה..


אתה בטח לא קורא את המכתב הזה..אבל רק רציתי שתדע, רציתי להגיד לך עד כמה אני אוהבת אותך..מהרגע שנכנסת לחיים שלי, אני לא רוצה שתצא מהם..אתה כל כך חשוב ויקר לי! ואני יודעת שלפעמים אני עושה שטויות, שלפעמים אני טועה, אבל מאמי תאמין לי - ~זה לא בכוונה~ זה לא כדי לפגוע בך או להכאיב לך זה לא כדי שיהיה לך רע..זה פשוט ככה, קורה בלי שאני אתכוון לזה באמת..אבל מה שכן, אני יודעת שאני בחיים לא הייתי עושה לך את הדברים שאומרים לך שאני עשיתי..נראה לך שאי פעם אני מסוגלת לעשות לך את הדברים האלו?! אין לי לב לפגוע באנשים שחשובים לי ככה..ואתה האיש הכי חשוב לי..אני לא מסוגלת, תבין כבר! נכון..יצאתי איתו פעם..אז מה, זה אומר שאני עדיין מרגישה אליו משהו?! ממש לא הבנאדם הזה יצא לי מהלב ממזמן.. לא רוצה לראות אותו בכלל..ואתה עוד מסוגל לחשוב בכלל שהייתי הולכת ושוכבת איתו?! בזמן שאני איתך?! עם אהבת חיי?! אם אתה מסוגל להאמין לזה אז אני לא ידועת עוד מה להגיד לך אני כבר לא יודעת מה לעשות או מה להגיד כדי שתבין כמה אני אוהבת אותך...ואני נשבעת פה עכשיו - שאם אני מאבדת אותך..אני מאבדת את עצמי..ותבין לבד מה זה אומר...


 


תעזרו לי..לשלוח לו את המכתב הזה..כן או לא?