הסיפור שלי ושל אדם/neni -חלק א'

טוב, זה סיפור מיוחד, התקופה בו זה הדבר המרכזי.. אני יסביר שתבינו,

לפני כשנה היה לי חבר, שבאמת הוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי שפשוט עברנו הכל יחד
(התחרפנו אחד מהשני, רבנו צחקנו השלמנו נפרדנו חזרנו) וכל השיט הזה והלאה.. באיזשהו
מקום הוא התחיל להזניח את הקשר שלנו.. ואני מוצאת את עצמי רק נפגעת ממנו.. הקיצר
הוזמנו לאיזה מסיבה של ידידה של בנדוד שלו (שאותו לא הכרתי) הוא אמר לי תתארגני וזה
אני בא ב-12 לאסוף אותך.. טוב, הלכנו.

באמצע הדרך נפגשנו עם בנדוד שלו (אדם)וכמה חברים שלו.

אגב, לחבר שלי קראו בן.



אנחנו הולכים וזה, בן אדיש אליי (כרגיל) אני מרגישה אפס (גם כרגיל) לא יודעת מה
לעשות שאני לא יכולה כזה להרפות ממנו כי אני ממש אוהבת אותו וכל דבר שהוא עושה אני
כאילו סוגדת לו.. אבל אז ראיתי את אדם, בנדוד של בן חבר שלי. גם הוא היה קצת אדיש
חח אבל מבושה.. (אחרי זה הבנתי את זה) יש לבנים לפעמים דרכים מוזרות להראות דברים
כי הם לא בדיוק יודעים איך להוציא אותם ולהראות אז הם טועים גם..

טוב נכנסנו לבר שהייתה בו את המסיבה

כל הזמן הסתכלתי על אדם, לא יכלתי להוריד את העיניים שלי ממנו זה היה מדהים פשוט
איך שזה קרה.. בן אפילו לא שם לב לזה מרוב שהוא מניאק אדיש.

גם אדם לא הסתכל עליי במיוחד הוא היה עם זאת שהיה לה את היומולדת הם היו ידידים הכי
טובים כאילו.. ואז בן אמר לו "היא צריכה להיות איתו הוא רוצה אותה ואנל'א מבין למה
הוא לא אומר לה" יווווו! זה הרג אותי. לא הבנתי איך זה שהילד הזה לא מסתכל עליי
אפילו לא מעניין אותו (שבלי להשוויץ וכל זה אני לא מכוערת אני אפילו מושכת וחוץ
ממנו לא קרה לי דבר כזה)- עכשיו זה הופך להיות מיוחד.

קמתי להביא שתיה, נעמדתי לידו ניסיתי לשמוע כל מה שהם מדברים ולא שזה יצא כי
המוזיקה המפוצצת מוח הרסה לי ת'אוזן! ובמקום להתרכז בזה התרכזתי בלהרגיע את עצמי כי
הייתי יותר מדיי לחוצה ועצבנית בשביל לקלוט דברים.

אחרי כמה דקות שאני מסתובבת לי בבר וכל הבנים זורקים לי מחמאות מסריחות שבא לי
להרוג אותם אדם עובר מאחוריי ובלי שאני "ישים" לב הוא אפילו נגע לי בתחת בעדינות
(ואת זה גיליתי רק היום אחרי התקופה שאני והוא לא דיברנו ולא כלום - תבינו בהמשך..)

טוב המסיבה נגמרה, קנינו לאכול בחוץ אני לא אכלתי ואדם בדיוק אכל חצי מהבייגלה שלו
ופתאום הוא שאל אותי כזה באדישות "רוצה?!" אז אמרתי שלא..

(אפאחד לא חשד שנדלקתי עליו שהוא פשוט הימם אותי וכאלה ושניסיתי כל הערב לדעת עליו
יותר..)

הוא אמר "לא צריך.." והכל המשיך רגיל נפרדנו, בלי נשיקות בלי כלום רק אדישות באוויר
וסוג של מתח מיני קטן שלי כלפיו (גיליתי שגם לו היה אליי חח)

אחרי איזה תקופה של שבועיים, עלה לי רעיון לשדך אותו לחברה שלי והתייעצתי עם בן
והוא אמר שזה אחלה וניסינו לעשות עם זה משו.. אני דיברתי איתה הוא דיבר איתו הכרחתי
אותה להתקשר אליו כשהיא ישנה אצלי ולדבר איתו לזרום עם העניינים. וואלה, מה אני
יגיד לכם.. הם פאקינג דיברו לי מול הפרצוף 3 שעות! היא סיפרה לו הכל ולא יודעת מה
הוא אבל אני זוכרת שפיאקתי מיליון פעם וכולי הייתי דבק מעייפות ומקנאה קטנה... (שזה
עדיין לא ממש הזיז כזה..) מפה לשם, היא קיבלה את האייסיקיו שלו (מה שלי לא היה..
ומאוד רציתי).. הם התחילו להתכתב ופשש.. פתאום הם חברים. בן שמח ואמר לי "עכשיו
יהיה אפשר לצאת לדאבל דייטים וכאלה.." כן.. ברור.. שאני יזיל ריר על בנדוד שלך
ועליך ימות מעצבים! טוב עבר עוד יום עד שהחלטתי לבקש את האייסיקיו של אדם! דניאלה
(החברה) נתנה לי את המספר ואז התחלתי לרשום לו ופשוט ללכת עם מה שיהיה הרי.. עכשיו
ששידחתי לו מישי איך הוא יחשוד?! או בן!? או היא!? או מישו בכלל.. כרגיל הוא לא היה
ממש חמוד בהתחלה.. עד שלאט לאט הוא נפתח והשיחות התחילו להיות ארוכות וכייפיות
וגילינו שהכל בינינו משותף פשוט! אם זה האופי ההתנהגות דברים שקורים לנו הדרך שלנו
לנתמודד וכלמיני.. וזה פשוט היה משו משמיים! הוא התחיל לספר לי על קשרים שלו עם
בנות וכמה שהוא מתלהב להתנשק עם כל הבנות במסיבות (אי אפשר לעמוד לידו הוא פשוט
מושלם מלאך זה מחרפן אותי) ולי כאב.. והוא לא ידע. העדפתי להיות הכי קרובה לכותרת
הידידה הכי טובה ולנוח לי על המקום הזה בשקט תוך כדי שאני ישמור לפחות מהמרחק הזה
על המטרה שלי. עזרתי לו הרבה עם דניאלה, נתתי לו עצות כי היא חברה שלי ואני יודעת
מה היא אוהבת וניסיתי פשוט לקדם ת'קשר ביניהם כי הוא התחיל להיות אדיש איתה אחרי
שבוע. יצאנו ארבעתינו לסנוקר, בן צחק על השימלה הקצרה שלבשתי שאגב מאוד סקסית הוא
פשוט חסר טעם (אין לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, הוא בנאדם טוב אבל פרמיטיבי),
אבל אדם אהב אותה והחמיא לי.. שיחקנו, אדם ודניאלה כל שניה מתנשקים ומה אני יגיד
לכם, למרות הכל זה קורע אותי אבל העמדתי פנים ובחיים לא חשבתי שאני יצליח לשחק כזה
טוב. כשסיימנו לשחק הלכנו לחוף, היא ואדם התפצלו מאיתנו והלכו לשבת קצת יותר רחוק
מאיפה שהיינו. אני ובן מתמזמזים (ובאמת שלא היה טעם.. רק בנדוד שלו עבר לי בראש
איכשהו) ואחרי איזה חצי שעה הם חזרו אלינו וכזה רצו ללכת הביתה אז זרמנו איתם.
אמרתי לבן שהוא ואדם ילוו אותנו הביתה כי היה מאוחר ומפחיד. כל הדרך אדם ודניאלה
מתחבקים ומתנשקים ובן מאושר ואני"גם" הרי ברור.. מן הסתם בטח.. טוב די! כל זה עיצבן
אותי. הגענו הביתה ואז הם שוב התקשו להיפרד אחד מהשני ובן כזה אמר לי "רואים שטוב
לו הוא מאושר" ואני עוד יותר התעצבנתי. אבל מאותו רגע הכרחתי את עצמי לשכוח אותו
פחות או יותר להפסיק עם זה כי זה חולני ודפוק ופשוט באמת להיות ידידה טובה.

אני ודניאלה חזרנו אליי, היא השתגעה מסיפורים וכמה שאני מדהימה שסידרתי משו ביניהם
וכל זה ואני אמרתי לה "בואי לישון אני עייפה". היא הרגישה שמשו לא טוב איתי ושאני
לא כזאת מאושרת אבל היא שתקה כמו תמיד.

למחרת כשהיא הלכה הדבר הראשון שעשיתי זה להיכנס לאייסי מהר לראות אם אדם שם. מאותו
רגע שהיה לי את אדם שם אפאחד לא עניין אותי אפילו בן שכ''כ אהבתי לראות אותו נכנס
והכינוי שלו פשוט הרג אותי מרוב התרגשות לא הזיז לי מצידי שגם יימחק לי משם. ויש...
שמחתי שהוא לא כתב עליה אווי והיא כן. הוא היה כזה אדיש שזה הרג אותי. טוב תמיד
חיכיתי ללילה כי אז היה את כל המתח בשיחות.. היינו גם מדברים בתוכנה הזאת דרך
מיקרופון ושומעים מוזיקה והיה כזה כיף היה לנו אותו טעם והיה לנו חלום משותף והכל
היה כזה חלום בשביל להיות אמיתי..



-המשך יבוא.