הזמן להיפרד...

חשוך היום , היום כול כך עצוב וכואב אפל בחוץ כול כך ולא ככה סתם זה בגללך היום בין רגע הפך לזר ורע וככה רק בגללך רק בגלל אהבה.


לעולם לא לא תדע את האמת לעולם לא תשמע את המשפט אוהבת אותך אבל לא צריך אין צורך במילים תסתכל בעניים וכבר תדע לבד כי העניים לא יודעות לשקר.


אתה המון מביט וכול מבט גורם לי להרגיש משהו , משהו מיוחד שקשה לתאר במילים וגם  העניים שלך אומרות אהבה בדיוק כמו עיניי.... ולמרות זאת אתה יוצאת עם כולן מתנשק עם כולן לידי מול עניי שמאז שהתאהבתי בך עיניי הפכו לעצובות.


אני רוצה לשכוח והמון אבל אני לא יכולה לשקר לא יכולה להעמיד פנים ולומר כבר לא אוהבת כי זה לא ככה וגם לא יהיה לפחות לא בזמן הקרוב כי עדין כול מה שבלב נשאר... קשה לדעת שלא יהיה אף פעם אני ואתה יחד זה פוגע בלב באגו בנשמה...


מזמן הפסקתי לקוות להשלות לדמיין אני מציאותית עכשיו מבינה שכול מה שהיה המבטים הרגעים היו סתם משהו מאגדות שהיה קצר קסום וכבר נגמר כי יודעת שמה שבנינו נגמר ולא ישוב עוד לעולם.


לעולם לא דיברנו אבל אף פעם לא היה צורך כאשר הבטנו כבר ידענו הכול הרגשנו מה שפחדנו לומר... כואב לי שככה אני כול כך פחדתי כי אילו היה לי את האומץ הייתי אומרת הייתי צועקת לעולם.


איך אשכח אף אחד לא לימד אותי אף אחד לא אמר שזה ככה קשה, אומרת ללב לשכוח רוצה אבל הלב מסרב להקשיב הוא עדין אוהב כול כך.


אבל לא יכולה עוד , עוד מעט כבר נשברת לא רוצה כאב מספיק כבר גופי עייף ליבי גם הוא כבר שבור כול כך... אתה האהבה הכי גדולה שהרגשתי בזכותך הרגשתי המון דברים שלא ידעתי שאפשר להרגיש בזכותך למדתי אהבה אבל אהבה כואבת אהבה אבודה....


אולי אם הינו נפגשים בזמן אחר או מקום אחר אי אפשר לדעת אולי אם הייתי אומרת אבל זה כבר לא משנה עכשיו כי מאוחר מידי להוסיף עוד מילה עכשיו הזמן לומר להתראות...