רציתי להגיד לך......

לראשון שלי ,


עכשיו זה כבר מאוחר מדי לכתוב ולהגיד ,אבל אני לא יכולה לשמור את המילים בלב . כל בת עוברת את החבר הראשון שלה ואז היא לומדת מהטעויות או מההצלחה של הקשר , ואחרי החבר הראשון היא יותר מבינה יותר מנוסה . אני לפני שהיכרתי אותך הייתי אחרת , אתה נתת לי להרגיש שאני שונה ומיוחדת .


את המכתב הזה אני לא כותבת כדי שתדע  כמה שאני אוהבת ומתגעגעת ,אלא שתדע עד כמה אני מודה לך על שנתת לי לעבור את החבר הראשון שלי בהצלחה .ללמוד מאהבה , ולא מאכזבה .


היית כל מה שבת מבקשת, נכון שמפעם לפעם הרגזת ועצבנת אותי ,אבל אהבת ,הבנת ,הקשבת וזה מה שחשוב .כל יום היית אומר לי שאתה אוהב אותי ,ושאתה מתגעגע , וכמה שאתה רוצה שאני אכיר את המשפחה שלך ,.....................   נתת לי להרגיש הכי הכי ...


ועכשיו אחרי המון זמן ,אני רואה כמה למדתי מהאהבה הראשונה שלי , ואיך השתנו בי דברים קטנים אבל משמעותיים .


ואחרי הנקודה הזאת באה השאלה הנשאלת: שאם היה לנו כך טוב למה נפרדנו ?


וכמו שאתה אומר "רחוק מהעין קרוב ללב " ,וזה לא שלא אהבנו ,פשוט היה לנו קשה יחדיו.


אבל תמיד אפשר לומר -היה טוב וטוב שהיה ........


אז באמת תודה על תקופה נהדרת ,ותשמור על עצמך ,איך שאתה וכמו שאתה ,


ותזכור שזה יפה לבכות ושלא תמיד צריך לנסות לעצור את הדמעות.......


לך באהבה,,,אהובתך לשעבר.!!!!!!