הלילה ששינה את הכל...

אז הסיפור שלי מתחיל ככה... הוא הידיד הכי טוב שלי בערך מאז שהוא היה בתחילת י"ב
ואני בתחילת י'..

איזו ידידות זו הייתה... היינו יושבים כל לילה עד השעות הקטנות ומדברים פשוט על
הכל.... צוחקים רבים מרכלים עושים שיחות נפש על כל נושא שבעולם... הוא היה היועץ
שלי לענייני אהבה....

סיפרנו אחד לשני הכללל אפילו את הדברים הכי אישיים בעולם!

הוא היה בקשר עם אחת החברות הטובות שלי...הם הפכו להיות חברים.

אבל הוא לא אהב אותה... היא סבלה ממנו בגלל זה למרות שהיא אהבה אותו מאוד מאוד...
ואני חושבת שעד היום.

זה היה קשר לא בריא והם היו רבים המון..אני אישית התנגדתי לקשר הזה בנייהם... ורבתי
איתו בלילה שהם נהיו חברים.

הקשר בנייהם נמשך בערך חצי שנה... ואז זה נגמר... הכל!

הם עדיין ידידים היום אבל כל הקטע הרומנטי נגמר ועבר...למרות שהיא עדיין אוהבת אותו
ומקנאה לו....

הגיעה התקופה שהוא התגייס... הוא בסך הכל חודש בצבא.

הידיד הכי טוב שלי... הנפש התאומה שלי הפך להיות רכוש צה"ל... אני זוכרת שהפרידה
היתה קשה ובכינו הרבה...כתבתי לו מכתב מאוד מרגש וגם הוא כתב לי... באותו זמן גם
החברה שלי שהיתה חברה שלו כתבה לו מכתב והוא נפרד מכולם בעצב....

ואז... אז באותו לילה הוא אמר לי את הדבר ששינה לי את החיים....

"אני צריך להגיד לך משהו.. הרגשות שלי אליך הם כבר ממזמן מעבר לידידות....." זה
המשפט שאני לעולם לא ישכח!

ניתקתי את הטלפון ולא ידעתי מה לעשות....... הידיד הכי טוב שלי שהיה בשבילי כמו
אח... פתאום אומר לי שהוא מרגיש אליי משהו....

ומה אני יעשה בקשר לחברה הטובה שלי?! היא תיפגע היא תיעלב... היא תשנא אותי.. זה
קשר אסור... זה לא נכון...המחשבות התרוצצו לי בראש... זה נפל עליי בפתאומיות ולא
ידעתי מה לעשות.

התכתבנו קצת בהודעות ואחר כך שלחתי לו שאני לא יודעת מה להגיד.... הוא כתב לי "אני
כן יודע.... אני אוהב אותך..."

זה היה כל כך מוזר... אף פעם לא חשבתי עליו במובן הזה.

למחרת בבוקר הוא כבר התגייס.... במשך שבוע שלם רק דיברנו על זה... מה יהיה מה
יקרה... כמה זה מצב מסובך והוא טען שכשיש אהבה הכל אפשרי... אבל תמיד בתוך הראש שלי
היתה החברה הטובה שלי שאני לא יכולה לפגוע בה...

הוא נראה טוב הידיד שלי... לא דוגמן אבל נראה טוב... הוא מתחשב אכפתי ואף פעם לא
רצה לפגוע בי בכוונה.. תמיד הוא רק רצה שיהיה לי טוב... בנות לא חסר לו.. הוא אחד
מהחבר'ה .. אחד כזה שכולם מכירים... הוא מכיר את כל המוכרים וחבר של כולם... בגלל
זה אהבתי אותו כל כך.. בתור ידיד כמובן... כי הוא היה פשוט חמוד ומתוק!

הוא חזר מהצבא.. נפגשנו בפעם הראשונה אחרי שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי.... ישבנו
באוטו... טיילנו... כשבאתי להיפרד ממנו וללכת הבייתה הייתי נבוכה מהמצב... רבנו
מכות בצחוק... ועיצבנתי אותו תוך כדי משחק... כשעעליתי הבייתה הוא שלח לי שהוא אוהב
אותי והוא מת לנשק אותי...

למחרת כשהיינו אצלו בחדר הוא חיבק אותי והתחיל לנשק אותי על הלחי.... ולאט לאט זה
קרה .... התנשקנו....

מאז הדברים התפתחו ואנחנו בערך חודש וחצי כבר בקטע כזה.

אני יודעת שזה לא יפה מצידי.... לפעמים אני עוצרת וחושבת לעצמי מה אני עושה
לעזאזל...!!

זה לא אמור לקרות בכלל... לפעמים באמת שאני רוצה לחזור למצב הקודם... שהיינו סתם
ידידים.... אבל את הגלגל כבר אי אפשר להחזיר לאחור...

יכול להיות שזה קרה והסכמתי כי הייתי סקרנית... לראות איך אפשר להיות איתו במצב של
יותר מידיד..

אבל אני לא אוהבת אותו... אף פעם לא אהבתי ואני לא אוהב... הוא יקר לי ואני תמיד
אוהב אותו בתור בנאדם ובתור הידיד הכי טוב שלי והדבר הכי יקר לי בעולם כולו... אבל
ליבי שמור למישהו שנמצא אי שם... למישהו שיתן לי את אותה הרגשה של התאהבות כמו
שחוויתי בעבר עם מישהו שעדיין נמצא עמוק בלב שלי.....

הסקרנות והתשוקה לפעמים הורסים..הדבר הזה נשמר בסוד... וישמר לעולמים..!!!