סופה של אהבה

איך יכולתי לחשוב שאם אתה מביט אז אתה אוהב איך יכולתי לדמיון כול כך הרבה דברים שיקרת לעצמי כול כך הרבה פעמים ועכשיו אני אבודה בתוך ריקונות גדולה.


אני אוהבת אותך עדין ורוצה לצעוק ורוצה לומר בכול רם בלי פחד ובושה אבל אין לי את היכולת את האומץ כול מה שמרגישה בלב עוד נשאר למרות שכבר ממזמן הכול נגמר.


כמה פעמים הסתכלת לעברי כמה פעמים הראיתי לי בענייך אהבה , אהבה גדולה אבל הכול היה שקר אחד גדול או שאני זאת שאשמה שדמיינתי דברים שלא היו ולא יהיו.


כול מה שהיה נשאר בעבר העבר הרחוק שנהפך לזיכרון... למרות שהזמן עובר וכבר לא רואה אותך עדין כמו בהתחלה אוהבת וחושבת וזה נורא וזה כואב כול כך.


כול כך אוהבת אף פעם לא אהבתי ככה ובטח לא אוהב אבל כבר דבר לא משנה מוותרת עליך הולכת בדרכי ושומרת את רגשותיי ואתה כבר שכחת אותי ואת הדרך אלי ועכשיו תורי.


הייתה לי אהבה ממבט ראשון אהבה יפה ועצובה גם אבל מה שהיה היה לא מתחרטת יודעת שלכול דבר יש סיבה ואם אנו לא ביחד כי ככה היה צריך לקרוה.


אוהבת עדין כמו בהתחלה עדין מתרגשת ושמחה שרואה אותך אבל מבטיחה שעם הזמן כול רגשותי אליך ימותו ויגמרו ועכשיו מחכה , מחכה לרגע שבו הביט בך ולא הרגיש כלום למרות שתמיד ישאר רגש כי הייתה אהבה ראשונה.