= איך התחלנו, ואיפה אנחנו היום :] =

אני נזכרת בפעם....

היינו הידידים הכי טובים.



איך אני ואתה רק התקרבנו בטיול השנתי שנה שעברה,

שיחקנו קלפים רק אני ואתה בקור המקפיא הזה, זה ניראה כאילו זה קרה רק אתמול ..

מאז אותו טיול החיים שלי השתנו.



אורן,אתה נכנסת אל תוך החיים שלי, וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם.

ומאז אתה פשוט חלק ממני,חלק כ"כ גדול...

מאז לא נפרדנו, היינו ביחד כל כך הרבה,

ובביה"ס היינו כל היום ביחד...ומסתבר שכולם שמו לב לזה.

אתה היית בא אליי הרבה, היינו לומדים ביחד לבגרויות,

רואים סרטים ביחד,יוצאים ביחד...

עושים הכל ב י ח ד .

גם אני הייתי באה אלייך הרבה, אמא שלך כבר ממש אהבה אותי (:

כבר כ"כ התרגלתי לזה שאתה חלק משמעותי מהחיים שלי.

הגיעה היום הולדת שלי.

אתה עשית לי משהו בחיים לא עשו לי...

אתה דיברת עם ההורים שלי ובזכותך הם קנו לי כרטיס טיסה למקום שהכי רציתי להיות בו
בעולם.

אתה מילאת לי את כל הבית והחדר בנרות,בפרחים,בבלונים,במתנות...

זה היה כ"כ מדהים.

אתה אף פעם לא היית בן אדםכזה שנפתח בקלות לאנשים,

לא היית אוהב להראות את הרגשות שלך...

אז אני זוכרת את אותו היום שסבא שלך היה בביה"ח,במצב קשה.

אתה היית שבור...ופחדת בכלל ללכת לראות אותו שם.

אני זוכרת איך שיכנעתי אותך,והברזנו מהשיעור ונסענו משם לביה"ח....

ואיך בכית לי שם.....ואני הייתי איתך,ורק חיבקתי אותך ולא רציתי לעזוב.

זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותך ככה.

וכשסבא שלך יצא משם בנס,

אתה הודית לי כ"כ על ששיכנעתי אותך ללכת לבקר אותו ...

והייתה את הפעם הזו שנסענו כל החברים לים בלילה...

אני שתיתי שם בכמויות מטורפות,לא שזכרתי כ"כ הרבה דברים בבוקר,

אבל אמרו לי שאתה לא זזת ממני כל אותו יום והיית איתי,ושמרת עליי...

כדי שאני לא אעשה שטויות כמו שבדר"כ אני עושה.

ואני זוכרת איך בבוקר בים כיסית אותי בשמיכה באוהל...

ואותו היום בחורף.

כשרבתי עם אבא שלי כמו שבחיים לא רבתי איתו,והוא הרביץ לי.

דבר ראשון שעשיתי זה לקחת תיק עם כמה דברים..ובאתי אלייך.

ונכנסתי אלייך כולי רטובה מהגשם...ואיך דאגת לי....

התקלחתי אצלך,הבאת לי טרנינג גדול שלך והכנת לי תה.

וישבנו במיטה שלך...ואני סיפרתי לך הכל,ובכיתי לך...

ואתה בכית איתי.

אתה חיבקת אותי,אתה לא עזבת אותי לשניה...

ונרדמתי ככה, תוך כדי שאתה מחבק אותי.

אמא שלי התקשרה,אתה דיברת איתה.

ולמרות שלא רציתי ופחדתי,אתה החזרת אותי הביתה...

אתה היית הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם.

קרו לנו ביחד כלכך הרבה דברים,

עברנו ביחד דברים שרבים אחרים לא יעברו בכל החיים שלהם.

ואני התחלתי להרגיש אלייך דברים, דברים שאף פעם לא הרגשתי קודם.

לפני שהכרתי אותך אף פעם לא הבנתי איך זה שאתה ניראה כ"כ טוב

ואין לך חברה ואף פעם לא היה לך משהו רציני בכלל...

ואחרי שהספקתי להכיר אותך וראיתי כמה אתה מדהים – עוד יותר לא הבנתי איך זה.

רק אחרי שהספקתי להכיר אותך לעומק, הבנתי למה.

אתה לא נקשר לאנשים בכלל...

קשה לך להראות רגשות, ואתה יכול להיראות הכי אדיש לפעמים.

היו לי הרבה קשרים ומערכות יחסים עוד לפני שהכרתי אותך...

אבל תמיד הייתי משחקת בבנים.

תמיד.

כל החיים שלי ידעתי שאצל בנים, אם את לא תדרכי עליהם,הם ידרכו עלייך.

ותמיד שיחקתי על פי זה.

הייתי יפה, כן... ובגלל זה תמיד הרשיתי לעצמי יותר מדי.

לא הבנתי כלום מהחיים שלי אז.

אתה שינית אותי.

כשהתחלתי לקלוט שאני מאוהבת בבן אדם שהוא בשבילי כמו אח...

התחלתי לשנוא את העובדה שהוא כמו אח שלי.

פתאום כל חיבוק,נשיקה,הודעה או טלפון ממנו נראו לי אחרים.

אני רציתי לשכוח אותך,

אז הכרתי באותה תקופה מישהו חמוד והתחלנו לצאת.

אתה לא אהבת אותו.

אתה הכרת אותו עוד הרבה לפני שאני הכרתי אותו...וכבר לפני זהלא אהבת אותו.

כשסיפרתי לך שאני ורועי ביחד, אנחנו רבנו כמו שבחיים לא רבנו.

אתה לא היית מוכן שאני אצא איתו,אתה אמרת לי להיזהר ממנו ושהוא לא בשבילי.

ומגיע לי הרבה יותר טוב ממנו...

ואתה לא ידעת שעשיתי את זה רק כדי לשכוח אותך.

אז יצאנו כמה פעמים, ואני ואתה לא דיברנו.

ואחרי שלושה שבועות איתו גיליתי שצדקת,

והוא רצה ממני דברים שלא הייתי מוכנה לתת.

ואני והוא נפרדנו, וחברה שלי סיפרה לך את כל מה שקרה איתו.

ואתה הלכת אליו ולמרות שאתה לא כזה, אתה הרבצת לו כל כך.....

וכשאני שמעתי את זה, הדבר הראשון שעשיתי זה ללכת אלייך.

והשלמנו....

ואני זוכרת איך בכיתי לך ,

וביקשתי סליחה ואמרתי שכל הזמן הזה אתה צדקת.

ואתה חיבקת אותי...ואז אתה נישקת אותי.

התנשקנו, וזה היה הדבר הכי קסום בעולם....

אחרי זה הסתכלנו אחד על השני ופשוט לא ידענו מה להגיד.

לא דיברנו במשך כמה ימים...היה לי רע עם זה.

ואז אתה שלחת לי הודעה,

שאנחנו חייבים לדבר וזה לא יכול להימשך ככה.

ואני פחדתי שתגיד לי שאתה מצטער על הנשיקה הזאת ושאתה רוצה לשכוח את זה.

ואז באת אליי.... והבאת לי 2 מכתבים.

אתה אמרת לי שמכתב אחד כתבת ממזמן, ואחד כתבת בימים האלו שלא דיברנו.

אתה הלכת ואני קראתי אותם....

את המכתב הראשון כתבת אחרי שהלכתי כשישנתי אצלך באותו יום שרבתי עם אבא שלי...

אתה כתבת שכ"כ דאגת כשראית אותי בוכה...שכאב לך.

ושפחדת להחזיר אותי הביתה, אבל ידעת שזה הדבר הנכון לעשות מבחינתי.

ובזמן שישנתי ואתה היית לידי, אתה הבנת הרבה דברים.

אתה הבנת שאתה אוהב אותי, ושאתה בחיים לא נקשרת לבן אדם כלשהו כמו שנקשרת אליי.

ושאתה מפחד.

אתה מפחד להגיד משהו, מפחד להרוס הכל, מפחד להיפגע.

ושתקת.

ובמכתב השני, כתבת שאתה לא מתחרט לרגע על אותה הנשיקה.

שאתה רוצה לקחת סיכון,

ואתה רוצה שאני אדע איך אתה מרגיש כשאני לידך, וכשאתה מחבק אותי.

ושאתה מאוהב בי....

ואני קראתי הכל, ובכיתי... ורק רציתי לרוץ אלייך באותם רגעים.

סיימתי לקרוא הכל,התקלחתי, התארגנתי הכי יפה שיכולתי רק בשבילך.

באתי עד אלייך.

ואתה פתחת לי את הדלת והתנשקנו....

ואז, למרות ההתרגשות,

אני סיפרתי לך איך גם אני הרגשתי בזמן הזה.

וגילינו שבעצם איבדנו הרבה זמן בגלל החוסר רצון להרוס את מה שיש

ולאבד את אחד את השני.

אבל מאז אנחנו מאושרים...

אנחנו אומנם לא הרבה זמן ביחד, חודש וקצת...

אבל זה היה החודש הכי מאושר בכל החיים שלי.

אני מאוהבת בבן אדם הזה, אני מרגישה כ"כ שלמה כשאני איתו....

ו...למרות שאנחנו עכשיו ביחד, הפסדנו זמן בגלל ששנינו פחדנו.

אל תעשו את אותה טעות, החיים קצרים וצריך לנצל של שניה ושניה.

אז...זה הסיפור שלי.



אורן, אני אוהבת אותך כ"כ כ"כ הרבה =]

ורוצה אותך, למשך כל החיים שלי.









הדרי :]