פשוט מאוהבת..10

לפני שאני ממשיכה את הפרק הזה אני רוצה לעשות מין סידור קטן..

למקרה שמישהו לא מבין..

בזמן הזה שנתנאל היה בבית חולים היה לי בצפר ופשוט לא הלכתי..

אז אם יזכיר משהו בפרק הזה אני מקווה שתבינו..ולפרק.;]

"יפה שלי?" שמעתי מישהו אומר לי בלחש באוזן ומלטף לי את הפנים..שכחתי בכלל מכל מה
שהיה! מכל הלילה הקסום והמושלם הזה..פתחתי את העיניים לאט וראיתי את הקרן אור שלי..

אני כבר לא זכרתי את הבקרים האלה, שהייתי קמה עם השמש שלי עם הפרצוף המרגיע..וכל כך
שמחתי שזה קרה.."בוקר..." ונתתי חיוך..הוא בא לנשק אותי אבל העפתי אותו ממני "מה
אתה דפוק? חח תן לצחצח שיניים כבר שכחת שאין נשיקות לפני?" קרצתי והלכתי
לאמבטיה..לא האמנתי שהמברשת שלי עדיין שם..חשבתי שהוא כבר הספיק להעיף אותה! צחצחתי
שיניים התארגנתי קצת ויצאתי אליו..

"ועכשיו שאני מצוחצחת ונקיהה.." חיבקתי אותו והתנשקנו..

נשיקה מדהימה ביותר..הוא עצר ונתן צעקה קלה של כאב.."מה קרה מותקק?" נלחצתיי לא
הבנתי מה יש לו! "פשוט כואב לי קצת בכתף..לא משהו קריטי.." וחייך אלי..

"אם כבר מעלים תנושא..לא יצא לי לדבר איתך בקשר למה שקרה לך..אתה עכשיו מוכן לספר
לי מה קרה?" אמרתי לו ותוך כדי זה התקדמנו למיטה כדי שישב וינוח..

"סתם אחרי שחזרתי מהקניון הלכתי לכיוון הבית וראיתי איזה שתי ילדים תופסים איזה
ילדה אחת ונוגעים בה..הייתי חייב לעזור להה..אז ניסיתי להעיף אותם ממנה והם התחילו
להרביץ לי..ואז אחד מהם ירה בי.." הוא הוריד את הראש.."ואני לא יכולתי בכלל לעזור
לה..הם לקחו אותה איתם..ילדה בת 13 בערך.." הוא נאנח..

"אתה לא זוכר פרצופים משהו? בוא נלך למשטרה נדווח על זה!" אמרתי לו וקמתי "מאמי שלי
אני לא זוכר כלום מכל הסיפפור הזה..אני לא זוכר פרצופים לא כלום..כשאני מתחיל
להיזכר כואב לי נורא הראש..אני.." הוא התחיל להתמלא דמעות פתאום..חיבקתי אותו.."אני
לא יכולתי לעזור לה..את מבינה מה הם יכולים לעשות לה?" הוא אמר והתסכל לי בעיניים
וניגב את הדמעות.."בוא נלך למשטרה! נו נדבר איתם או משהו אולי התלוננו כבר על מישהי
נעדרת!" אמרתי לו.."לא יודע.." הוא כולו היה מבולבל לא ידעתי מה לעשות! הייתי לחוצה
בבלבלות לא הבנתי מה אנחנו הולכים לעשות..

"בוא נדבר עם ההורים שלך..הם בבית?" הוא אמר שכן וירדנו למטה..

דיברנו על הנושא הזה לפחות שעה! אני ההורים ושלום..לנתנאל היה קשה עם זה אז הוא ראה
טלביזיה וניסה כמה שיותר להתעלם מהדיבורים..

סיכמנו שאנחנו הולכים למשטרה ומודיעים על זה..

כשהגענו למשטרה ודיווחנו על זה הם סיפרו לנו על מקרה דומה שקרה!

התאמנו סיפורים ומה שקרה זה שהילדה נמלטה מהם ובאה לדווח על המקום..הם לא נמצאו ולא
כלום..

"איך אני יכול להשיג את הילדה הזאת?" הוא שאל את המפקח "אני לא יכול להגיד לך שום
דבר כי המשפחה שלה מנעה מאיתנו הכל! איסור פירסום הכלל.. אני יכול לשאול ולראות מה
קורה בעניין.."

חזרנו הביתה בהקלה ענקית! נתנאל הרגיש קצת יותר טוב ונרגע..

עלינו לחדר שלו.."נרגעת יפה שלי?" אמרתי לו ושיחקתי לו עם השיער "כן..בערך אני
עדיין מנסה לעכל אני חייב לראות את הילדה..פשוט חייב!!" הוא התחיל להילחץ ולהתעצבן
"היי נתיי אתה מוכן להרגע בבקשה??" צעקתי לעברו.."תרגעע.." הלכתי אליו וחיבקתי אותו
חזק..הוא נרגע וחיבק אותי בחזרה.."הפקח הבטיח וזה מה שהוא יעשה! הוא יצלצל
אליך..אתה חייב להרגע קצת!"וליטפתי לו את הפנים..

"רק תגידי לי בדיוק איך הייתי מסתדר בלעדיך..." והתנשקנו לכמה שניות..צלצול טלפון
הרס הכל כרגיל..זה היה בשבילי.."אופק נשמה שלי זאת ליטל" זאת הייתה חברה שלי...

"כן מאמי מה נשמע?"

"תראי לא היית בבצפר פול זמן והמורה כבר מתעצבנת..אני אמרתי לה שקרה מה שקרה עם
נתנאל והיא הבינה אפילו אמא שלך צילצלה אבל ממחר את חייבת לבוא! את מפספסת מלא
חומר.." היא אמרה בלחץ..

"טוב מאמי חח תודהה אני מחר יבוא! ממש תודה אני ידבר איתך כבר שאני יהיה בבית אני
אצל נתנאל"

אמרתי לה וקיוותי שאני יוכל לסגור ולחזור לעיסוק שלי..;]

"את אצלו?? נו איך הוא מרגיש הכל טוב? הוא בסדר? כואב לו משהו?" היא אמרה..

עשיתי פרצוף לנתנאל של "יאו קרציה" הוא ישר הבין ולקח תפלא "היא צלצל אליך בערב
מתוקה ביי ביי" וניתק.."הצלת אותייי..." התחבקנו התנשקנו ונפרדתי ממנו כי הייתי
חייבת להיות בבית..

"לפני שאת הולכת אני רוצה להביא לך משהו.." הוא תפס אותי הושיב אותי והלך לחדר של
ההורים שלו..

הוא חזר עם שקית לבנה כזאת קטנה שבפנים הייתה נייר עטיפה קטן.."תפתחי.." הסתכלתי לו
בעיינים והוא סימן לי לפתוח שוב..

פתחתי..זאת הייתה שרשרת של לב כסופה עם מלא יהלומים אדומות שמאחורה היה
רשום.."לנסיכה הכי מושלמת שלי..נתנאל" הסתכלתי עליו חייכתי.."זה מדהים..אני כל כך
אוהבתת אותךך אתה לא מבין

את זהה!!!" ונישקתי אותו שוב...אחרי 10 דקות הוא כבר היה מוכן לשחרר אותי..

ירדנו למטה..שלום ישב בסלון וראה טלביזיה "שלום תעשה לי טובה..קח אותה הביתה! שלו
תלך ברגל.." וחייך אלי..

"יאלה בואי מזל שיש לי מצב רוח" וקרץ לי.."לך אתה תנוח!" וצעק לנתנאל.. נתנו נשיקה
קטנה ועוד אחת ועוד אחת..עש ששלום התעצבן ודחף אותי קלות לדלת.."ביי נסיכה שלי."
ושלח לי נשיקה באוויר.."ביי יפה שלי" החזרתי..

עלינו לאוטו ונסענו..בדרך הוא אמר לי שהוא רק לוקח איזה ילדה אחת שהוא אמור להיפגש
איתה..

נסענו בכלל לצד ההפוך "איפה היא גרה?" שאלתי אותו.."את תראי כבר..היא מליינית"
וצחקנו..

הגענו לבית עננקק..הוא ציפצץ ומשם יצאהה....



מה?!?! איןןן מצבבב בעוולם!!!