ארור אותו הרגע...

ארור היום בו הכרתי אותך, ארורה הדקה בה הבטת בי כי מאותו הרגע הכרתי את הכאב מקרוב כמו שלא הכרתי אותו לעולם.


ומאז מאותו היום שהכול קרה והאהבה פרחה ליבי עבר כול כך הרבה יסורים ורבות הדמעות שזלגו מעיניי...


לא ידעתי שזה מה שיקרה לי לא תארתי שככה אותך אוהב ועכשיו כול כך מתחרטת ורק רוצה לעקור אותך מליבי.


מוכרחה אותך לשכוח כי כבר מלא זמן שאותך רק אוהבת וחושבת אין לי כוח יותר אני היום מוותרת עליך ושאחזור שוב לראותך מבטיחה שלא כמו פעם הביט בך מבטיחה שיותר לא אחשוב עליך.


אבל תמיד גם אם לא ארצה דמותך תמיד הראה למול עניי וכול הזכרונות היפים והקשיים אקח עמי עד יומי האחרון.


כול יום שעובר ויעבור אקלל את הרגע שהבטת בי באותו מבט אהוב את אותו עניים לא אשכח אף פעם כי אותם עניים ואותו מבט תמים גרמו לי לאהוב אותך כול כך עד שכבר הלב נפגע.


הרגש כלפיך הוא רגש גדול מאוד לא האמנתי שכך אפשר לאהוב ואולי , אולי אהבתי יותר מידי והיום אני כואבת יותר מידי.