כבר שנתיים שאת לא איתי/מאוהבת-בסבל

זה ארוך,אם בא לכם לקרוא--בכיייפפפ..


=-=-


סבתא,אני לא אשכח את אותו היום שזה קרה,נשמתך עלתה למעלה


ב5 בבוקר שמעתי את אמא:"ניתקו אותה מהמכשירים,זה היה ברור שזה מה שיהיה בסוף.."


ואני מתוך שינה לא מבינה דבר ממשיכה לישון כאילו כלום לא קרה


ממשיכה את היום כרגיל,איך לא הבחנתי בפניו של אבי איך לא ראיתי את כול המועקה


איך הוא הצליח להסתיר לידי את הדמעות?!?
=-=-


היום הזה היה יום כ"כ מאושר עד ש..הגעתי לבית בערך ב-4


"שלוווםםםםםםם..מורןן??* מה קורה איפה אמא שלי ?"


"אצל סבא שלך.." זרקתי את התיק בסלון .. והמשכתי לעמוד


איך לא הבנתי כלוום...?! בדרך כלל אים אמא שלי הולכת לסבא היא מחכה שאני יבוא ואלך איתה..!!! ולא הרבה היא הולכת לשם..


-- "בת-אל..סבתא שלך נפטרה.."


"מה?? מתיי??"


"היום בבוקר,ביגלל זה ההורים שלך שמה.." -"מורן אל תשקרי לי נו באמת..."


"אני לא משקרת בת-אל,ניראה לך אני ישקר על משהו כזה את רצינית...??"


התיישבתי על הספה והתחלתי לחשוב..אין לי מושג על מה..הסתכלתי על הטלווזיה ושתקתי..


כמה דקות אחרי זה אחותי נכנסה לבית מורן הודיעה לה שהיא נפטרה..גלית זרקה את התיק והלכה לחלקה של הבנייה היא לא הייתה יכולה להתאפק כמוני,לא רציתי לבכות ליד מורן..


היא פרצה בבכי ומורן הלכה אליה וניסתה להרגיע אותה..נקרע לי הלב..נכנסתי לאחד החדרים ובכיתי זה עמד לי בגרון וחנק אותיי!!!! למה אלוקים לקח דווקא אותך סבתא ?? עוד מעט כבר שנתיים שלא ראיתי אותך,קשה לי ואני מתגעגעת לחיוך שלך ולחבוקים שלך,לאור שהיה לך בעיניים..!


כולם כבר הגיעו לבית של סבא..כולם בוכים ושואלים מדועע אלוהים לקח לנו מלאךך כזהה??!


נכנסתי עים אחותי ובן דוד שלי לחדר והתחלנו לבכות...סבתא,אני כ"כ מצטערת שלא חלקתי איתך את היום האחרון שלך..לא הייתי מסוגלת לראות איך קוברים אותך ולדעת שזאת הפעם האחרונה שאני אראה אותךך..אני יודעת שזה מגעיל מצידי ואני כ"כ מצטערת על זה שהייתי כזאת רעההה ואגואיסטית חשבתי רק על הכאב שליי..:(


סבתא תחזרי בבקשההה..אני מתגעגעת ואת חסרה ליי המוןןןן..תחזריייייייי :(


-----


אנשים בבקשה אם כבר קראתם את כול זה. תגיבו זה חשוב לייייי..