מכתב לאלוקים!

אלוקים שבשמיים , זה זמן רב שאני רוצה לשפוך את ליבי, בגלל שאני לא יכולה לדבר איתך אישית, אז החלטתי לכתוב לך מכתב
יש המון שאלות שרציתי אותך לשאול, כמו למה נולד הסבל לחיים?
בשביל מה, לשם מה הוא נועד? הוא רק מזיק, אני משערת שלא תוכל לענות לי על שאלה זו,

רק רציתי לבקש ממך דבר אחד, אני לא רוצה להמשיך לסבול, ליבי לרסיסים נשבר והכאב שבליבי עוד לא נגמר, עד מתי זה ימשך? איני יכולה יותר, אני מרגישה שאני נחנקת, אין לי אוויר,
הלב שלי פצוע הוא מדמם ואינו רגוע!!!!
מרוב דמעות שהזלתי נראה לי שכבר נגמר המלאי של הדמעות בעיניי, אולי זה נשמע לך לא הגיוני
אבל זה מה שאני מרגישה, זו הדרך היחידה לפרוק את הכאב העצום בליבי הפצוע, לבכות  להזיל דמעות, ניסיתי להתגבר על זה אבל אני לא מסוגלת להתמודד עם הכאב, אני מרגישה שזה חזק ממני, איני מסוגלת לשכוח את היום השחור הזה שראיתי אותו שם על המיטה בבית החולים
ללא רוח חיים, למה אלוקים לקחת אותו מחיי, היתי כל כך מאושרת לצידו וברגע אחד כל חיי נהרסו לנגד עיניי, כשלקחת אותו לקחת את חיי את נשמתי, אני יודעת שלעולם לא אוכל אותו לשכוח ולהתאהב מחדש כי הוא היה כל החיים שלי והוא כבר לא איתי.....
לרגע קיוותי שזה סתם חלום בלהות, אך נוכחתי לדעת שזה הסיוט של חיי....
ממני שמצפה לתשובתך!