«::*°• הנמר אותך שבה / סילבסטר החתול •°*::»

פרשת לך שתי כנפיים ועפת לך לשחקים,

לתוך ענן שבשמיים, ונעלמת למרחקים.

אבל אז השמש עלתה והייתה סופת ברק,

אני הייתי הקשת והתעטפתי בך חזק.



השמש שוב שקעה, ונשארנו לבדינו,

נשקתי לך בפה, וזה נשאר בינינו.

אני הייתי לך חתן ואת היית לי ככלה,

באתי על סוס לבן והבעתי משאלה:



להיות איתך תמיד, להיות גם בלילות,

להיות לך היחיד שיגשים ת'משאלות,

ייתן לך כל כוכב שיהיה חיוך רחב,

כי אני בך מאוהב והחיוך שווה זהב.



את החיוך שלך אמכור ואעשה הרבה כסף,

ותמיד תמיד אזכור איך היית לי פעם טרף,

אבל עכשיו אנחנו יחד: כשהנמר אותו שבה,

ועכשיו את לא לבד, את שבוייה באהבה.