אהבה עיוורת

 תגיד לי רק למה , למה כול כך הרבה כאב השארת לי כאב אכזרי שאת ליבי הורס... כמה שאהבתי רגש עצום רגש שעבר את כול הגבולות ואף אחד לא ידע אף אחד לא ראה.


אבל האדם החשוב ביותר האדם שהכי רציתי שידע שיבחין במה שקורה היה הכי עיוור הוא לא ראה את כול האהבה שבי את הכאב שהוא מותיר בי בכול יום....


כמה רציתי לשנוא כמה לא רציתי לאהוב ניסתי את כול הדרכים הרבות לשכוח התנהגתי אליך כמת אבל תמיד נשארת בליבי מסרב לעזוב וכול יום חושבת וכול יום מחכה אל הלא נודע.


חשבתי שבגלל המבטים אני מכירה אותך דמיינתי אותך בראשי כפי שרציתי ולא כפי שהייתה באמת ובגלל זה היום אני משלמת על זה בדמעות של דם....


אני אמורה להמשיך הלאה עכשיו אבל זה נראה כרגע בלתי אפשרי כי כבר שכחתי , שכחתי איך זה להיות בלעדיך בלי שתהיה בראשי כול הזמן.


ניסתי להתנהג כיאלו אני לא הכרתי אותך אף פעם אבל בכול פעם שמבטנו הצטלבו שכחתי את כול הבטחות שהבטחתי לעצמי ונסחפתי , נסחפתי אחריך אבדתי את הכיון את הראש והלב.


היום כואבת היום אני שבורה לרסיסים באמת שכבר לא נותר דבר הבדידות כבר חונקת ובלב יש ריקנות גדולה אבל מוכחה להמשיך הלאה עכשיו עצוב וכואב כי וותרתי עליך בפעם הראשונה באמת קשה להתרגל לזה צריכה זמן רק הזמן יעזור לי לרפא את פצעי שעוד מדממים.