פשוט מאוהבת..3

מצאתי אותו מתחרמן עם איזה אחת באחת הכיתות..

ואז..

בבאתי אליו במפתיע מאוחרה..הוא לא קלט שמישהו נכנס..

תפסתי לו את החולצה מאחורה ומשכתי אותו כל כך חזק שהוא התעופף לקיר שהיה מאחוריו
"תגידי השתגעת?!" הוא צעק אליי זאתי שהייתה איתו נבהלה תפסה תרגליים שלה והלכה..

"מה אני שמעתי הא??? אתה הולך וממציא שאתה נפרד ממני?! מה אתה דפוק?? אתה נפרד
ממני?? אם כבר אני זאתי שצריכה להיפרד ממך!!" צעקתי אליו ועוד שניה נתתי לו כאלה
מכות שהוא פשוט לא הבין מאיפה זה יבוא לו!!

הוא יצא מהשוק ואמר לי "סליחי לי את תקוקה שלי אבל לי יש את כל הסיבות בעולם להיפרד
ממך! אני אצלך בבית מסנה להתפייס איתך ואז אחד מהחברים המפגרים שלך נכנס?! תגידי
שאת בוגדת בי וזהו! למה את סתם משקרת!?"

מרוב שמה שהוא הוציא מפה היה כל כך מטומטם התחלתי ללכת מצד לצד כמו משוגעת "תגיד לי
אתה פשוט חוצפן!! אני זאתי שבוגדת בך?! אניי??? אין לך בושה הא?? אני כבר חודש לא
ראיתי אותךך לא כלום..ולמה?! כי היית עם החברים הסתומיםם שלך ולא התייחסת אלי
בגרוש! אז החזרתי! ואז אני זאתי שיוצאת בוגדת?! תגיד לי שלא דפקת אחת מהבנותץ שם רק
תגיד ליי שלא!! אני זאתי שבוגדת נכון!?" התחלתי שהקול שלי מתחיל להשתנות בגלל
הדמעות שהתחילו להציף אותי..לא ידעתי אם להמשיך לצעוק או שפשוט לסתום תפה..החלטתי
לוותר..לפרוש מהנושא!

הוא שתק..אחרי כל מה שאמרתי לו הוא שתק לא אמר כלום..

"מה קרה? זה נכון מה שאמרתי? אני לא מבינה..אם אתה שותק אומר שכל מה שאני אומרת
פשוט נכון.." הוא עצר אותי

"אני לא בגדתי בך ולא נעליים! זה שאני הייתי עם כמה בנות לא אומר כלום! אני אמרתי
שאני יחכה לך אז אני יחכהה אני לא בנאדם כזה! אם לא הספקת להכיר אותי כל החצי שנה
שהיינו ביחד אז זה מאוד חבל! אני אוהב אותך יותר מאת החיים שלי!!! אני לא ירוץ
ויבוגד כמו שאת בגדת!!"

"למממה אתתה חוושב שבגדתתי בך?!!??" כבר זלגו כמה טיפות על הלחיים..ניגבתי אותם
והלכתי משם..

פשוט השארתי אותו שמה בחדר..לא עיניין אותי שומדבר..

כל זה קרה בהפקסה הגדולה שהייתה לנו..מאז כבר לא הרגשתי את עצמי..הייתי מסוחררת כאב
לי הראש..הלב..=

מצב רע ביותר.."היי נסיכה מה קורה איתך תגידי??" חברות שלי באו אלי וחיבקו אותי
כשראו אותי בשירותים יושבת ובוכה בלי הפסקה..

"חיפשנו אותך בלי סוףף..אפחד לא ידע כלום..מה קורה? זה קשור לנת.." לפני שנוי
הספיקה להוציא את כל המשפט השתקתי אותה "אל תזכירי תשם הזה.." אמרתי בעצביים."לא
רוצה לשמוע עליו לא רוצה לדבר אליו לא רוצה לראות אותו לא רוצה כלום שקשור אליו
מובן?!" צעקתי כבר והתחלתי לבכות שוב..הם חיבקו אותי..

אחת הבנות הלכה לאחת המורות ואמרה לה שאני לא מרגישה טוב ושתשחרר אותי הביתה..

והיא באמת שיחררה..חזרתי הביתה במונית שהבצפר הזמין..ההורים שלי לא יכלו לקחת אותי
כי הם לא עובדים בעיר אז הם הזמינו מונית כדי שאני לא יתעלף באמצע הדרך ולא ידעו מה
שלומי..

נכנסתי הביתה זרקתי תתיק ועליתי לחדר..ניכנסתי למיטה התחלתי לבכות וככה
נרדמתי..נרדמתי שינה כל כך טובה שקמתי רק בשעה 6 וחצי "אופק מתוקה שלי הכל בסדר? את
מרגישה יותר טוב?" אמא שלי התיישבה לידי במיטה וליטפה לי תראש.."כן אמא אני מרגישה
יותר טוב..אני כבר קמה..את יכולה להכין לי נס קפה אני עוד מעט יורדת.." אמרתי לה
היא נישקה לי תמצח וירדה למטה..

קמתי לאט כי הראש עדיין כאב לי טיפה..החללפתי לבוקסר וסתם גופיה כי לא החלפתי בגדים
מאז שהגעתי הביתה..ירדתי למטה

"אופק מתוקה נתנאל צילצל אליך כמה פעמיים לפלאפון שלך ולבית..ראיתי שיחות שלא
נענו.." אמא אמרה לי שירדתי למטה.."ענית לו!!?" אמרתי בהרמת קול "לא לא מה הלחץ?
רבתם??" היא שאלה ופתחה עייניים היא לא רגגילה שהיינו רבים..הייתי מספרת לה כל דבר
על מה שהיה קורה בנינו..והינו רבים פעם נדירות..אנחנו מאלה שמדברים על הכל..לפחות
דיברנו..

"אמא אני לא רוצה לדבר על זה בסדר?" אמרתי לה וחיבקתי אותה..הייה לי צורך לחבק
מישהו..היא חיבקה אותי חזק ונתנה לי נשיקה על הראש ואמרה לי שהיא אוהבת אותי..חח
סתם אחת מהיציאות שאני כל כך אוהבת שלה..

שתינו תקפה אכלתי לי 2 פרוסות עוגה חח הייתי כל כך רעבה...לא אכלתי כלום כל
היום..פתאום הפלא שלי צלצל..זה היה שלום אח של נתנאל..

"מה אתה רוצה?" עניתי לו..

"מה קרה עצבנית? תגידי מה יש לכםשתיכם? הוא חזר הביתה לא דיבר עם אפחד עלה לחדר ולא
יצא מאז..ספרי לי מה היה בינכם!" הוא אמר לי בכל רך כזה..הוא היה דיי ערס לא הבנתי
מה קורה פה..

"עזוב אותי טוב שלום!? אין לי עצביים עכשיו לדבר על האח הטיפש שלך טוב?" אמרתי לו
בכעס כמעט ניתקתי אבל אין לי עם אח שלו כלום..למה ככה לההתנג..

"אם את לא אומרת לי אני בא אליך הביתה" הוא אמר לי

"לא אתה לאא ואל דבר איתי עליו..בייי" כבר לא היה לי עצבים וניתקתי..

1 2 3 דפיקות על הדלת..

הלכתי לפתוח "מה אתה שפויי?! מה אתה עושה פה???"

"אמרתי לך שאם את לא עונה לי אני בא אליך הביתה או לא?" הוא אמר וחייך

עשיתי פרצוף ויצאתי החוצה..ישבנו שמה בזולה מאחורה

"תגידי לי מה קורה איתכם בבקשה..הבנאדם לא עונה לי לא כלום! אני לא מבין מה קרה הוא
אף פעם לא היה ככה! רבתם נכון?" הוא אמר לי ברצינות..

"כן כן רבנווו תראה אני לא רוצה לדבר על זה טוב? רעע לי לדבר על זה..זה סתם יגרום
לי לבכות זה מה שאתה רוצה שאני יבין?!"

הוא הינהן וקרץ...

ופתאום הוא בא......

המשך יבווא!

תגיבו..;]