פשוט מאוהבת...פרק ראשון

כדי שלא יהיו אי הבנות מההתחלה תבינו שהסיפור אמיתי..

אם זה ישמע קצת הזוי אז זה בסדר..ככה תאחלס היה המצב שלי..:]

----------

שלום..קוראים לי אופק אני בת 16 וחצי מאשדוד

תיאור קטן..: אני מתולתלת מוזהבת..;]

עיניים דבש גוף נחמד..ואוזניים נורמליות..[צוחקת..]



טוב..לסיפור

באותו הזמן של כיתה י' שרק עליתי לתיכון היה לי חבר שקראו לו נתנאל..

הוא היה איתי באותה שיכבה..

היינו ביחד חצי שנה..חצי שנה מדהימה..

כשהתחילה השנה טיפה התרחקנו כל אחד היה עם החברה שלו לא כמו ששנה קודמת..בקושי
ראיתי אותן אבל תאחלס חשבתי שזה רק יעזור לנו..כי היינו כמו שאומרים..יותר מדי
דבק..לי זה לא הפריע וגם לו אבל חשבתי אולי אם נהיה קצת בספייס אז אולי זה יעזור..

אבל כנראה טעיתי! מאז שהתרחקנו ראיתי אותו פה ושם בבצפר ואותו דבר גם אחרי
לימודים.. והסיבה שלו הייתה: אני מצטער..לא שמתי לב" וככה הוא היה מעביר את
זה..בכזאתי קלות..אני לא בי זה מאוד פגע! התחיל להיות לו יחס מזלזל..

כל פעם שתהקשרתי..הוא לא זה שענה לי אלה אחד מהחברים שלו או אפילו בכמה
מקרים..מהידידות שלו!

אני מאוד נפגעתי אבל לא הראתי לו..ניסיתי כמה שיותר ויותר להראות לו שזה לא מזיז לי
אפילו קצת! הייתי מזמינה אלי חברות ידידם הייתי עושה מסיבות קטנות כאלה בזולה שיש
לי בחצר..הייתי עושה הרבה חיים..אבל עדיין הוא היה בראש שלי..כל הזמן..כל הזמון
דמיינתי איך הוא נהנה לו עם כל הבנות האלה..מה הוא עושה איתם..וזה עוד הפחיד אותי
עוד יותר..כי הם היו נותנות חופשי..ואני לא נתתי לו אני לא הייתי מוכנה..והוא היה
מנסה להבין אותי..היו לנו הרבה דיברוים על זה וזה היה מאוד חסר לו..אבל שהזכרתי לו
שאם הוא רוצה את זה שילך לחפש במקום אחר ולא אצלי הוא תמיד היה מתחנף וככה היה נגמר
הסיפור..

בקיצור מזה הכי חששתי והיו לי הרבה בעיות והרבה מחשבות שפשוט לא הפסיקו להתרוצץ לי
בראש...זה היה אכזרי!

עבר ככה איזה חודש שבקושי התראנו בקושי דיברנו..הינו רואים אחד תשניה נותנים נשיקה
קטן ועוברים צדדים..אני ניסיתי בכל כוחי לא להישבר לו מול העיניים..כל כך רציתי
אותו..להרגיש אותו לנשק אותו אבל נשיקה..לא סתם אחד יבשה על השפתיים..רציתי לישון
איתו בלילה..רציתי שהוא יזמזמם לי שירים שיקדיש לי שירים..שנלך לים באמצע הלילה
וסתם נעשה לנו שחייה לילית עם עצמנו..פשוט התגעגעתי לכל הדברים האלה שהיינו עושים
ביחד..זה היה הורס אותי שבת סתם בחדר ולראות את כל התמונות שלנו ביחד.את כל הדברים
שהוא היה קונה לי..פאאק איזה מצב..עד שיום אחד סתם ראיתי טלביזיה עם אחותי הקטנה עד
שנשמע דפיקה בדלת..

"אופק תפתחי תדלת אני למעלה" אמא צעקה מהחדר שלה..

הלכתי לפתוח..פתחתי תדלת וראיתי אותו..ראיתי את נתנאל עם זר ורדים ככה אדומים עומד
לו עם הראש למטה והעיניים אלי..

פתאום עלה לו חיוך קטן.."שלום.." אמרתי לו בקרירות..

"מה קרה? מה הדיבור הכל טוב?" הוא אמר לי והחיוך ירד..הוא חשב שאני חולה או
משו.."את מרגישה טוב?" לא עניתי ועליתי ישר למעלה..

מלמעלה שמעתי את אחותי הקטנה רצה אליו ומתחילה סתם לדבר איתו..הוא נפנף אותה
בקלילות ועלה ישר אחרי..

"נושי הכל טוב? מה יש לך.? למה את ככה אלי?" הוא שאל וסגר את הדלת כשהוא נכנס לחדר
שלי..

"מה יש לי..." צחקתי.."אולי תחשוב אתה מה יש לי!?!?!?" הורדתי תחיוך והעליתי תקול
"תחשוב לבדד..מה אני צכה לסבול את כל היחס הזה שאתה נותן לי?? אתה מודע לזה שכולם
חושבים שנפרדנו? אתה יודע שכבר חודש לא קיבלתי ממך חיבוק נורמלי?! נשיקה נורמלית?!"
וכבר לא יכלתי להתאפק והדעמות פרצו..

הוא חיבק אותי..והעפתי אותו..חשבתי לעצמי ל כמה שאני כועסת עליו וכמה שאני לא יכולה
שהוא יגע בי..

התיישבתי על המיטה..הוא חיבק אותי..חיבק אותי כל כך חזק שבכלל לא יכלתי להתנגד
לוו..אפילו אם רציתי!! ושפוט הנחתי לעצמי להיסחף אל המגע שלו...אל הריח שלו..פשוט
לא יכלתי..ובלי שום צפייה לזה הוא נתן לי נשיקה..נשיקה שכל כךך אהבתי ולא רציתי
שתיגמר..בחיים לא הרגשתי כזה טוב..הרגשה נקייה..פשוט לא האמנתי למה בנאדם יכול
גרום..

אבל כמו כל סרט טוב חייב מישו להפריע..

הייתה דפיקה בדלת..התחלה התעלמנו כי חשבתי שזאת אחותי הקטנה ושהיא כבר תלך..אבל
לא..מי שדפק בדלת לא עזב..

אז היינו צריכים להפסיק..קמתי ופתחתי תדלת..זה היה...



המשך יבוא..;]