אולי אהבתי יותר מידי

הרוח הנוראית כה קרה וחזקה לוקחת ממני את האהבה הכי גדולה שהייתה לי... אהבתי אותך אולי יותר מידי כול צעד שתמיד עשיתי חשבתי עליך לכול מקום שהלכתי קיוותי שתהיה שם גם ואם הייתה ליבי התלהב כול כך ואם לא הייתי כה עצובה ככה סתם בלי סיבה.


אבל עכשיו מזה כבר משנה מה שהיה ישאר בעבר , עבר שלא ישוב להיות... וכול מה שישאר זה הריקנות והבדידות הכואבת. אולי , אולי אהבתי יותר מידי ובגלל זה היום אני כה לבד ופגועה הנפש פצועה ובוכה על מה שלא היה ...


תמיד אהבתי רציתי וציפתי ככה פתאום התאהבתי כול כך מהר ולשכוח היה הדבר הכי קשה שהייתי צריכה לעשות... למרות שהיו גם רגעים שלא אושר שהבטת בי וכול כך התלהבתי אני מתחרטת על הכול מתחרטת על המבטים העניים מילים שלא אמרנו מתחרטת על כך שהתאהבתי בך רק כי הבטת רק בגלל העניים שחשבתי שאומרות אהבה אבל היום אני מבינה שלא הייתה זאת אהבה רק זלזול.


פוחדת טיפה , פוחדת לחזור לאהוב עכשיו כבר מזמן לא ראיתי והזמן הוא שעזר לי וריפא את ליבי פוחדת לשוב לראותך ואז כול הרגשות שהיו ישבו להיות היה לי קשה כול כך לשכוח הלוואי שזה לא יקרה הלוואי שאראה אותך לא הרגיש דבר חוץ מבוז...


לא רוצה לאהוב יותר גם לא לשנואת לא רוצה להרגיש אליך דבר כי מבחנתי כול מה איתך הרגעים המבטים הרבים הרגשות שהיו כול אלה ישארו רק כזכרונות שלא אקח איתי במשך חיי כי היום כול הזכרונות אבדו הרוח לקחה אותם ולא ישובו עוד וככה גם אותה אהבה שהייתה לי אליך.