חייבת לך את חיי

אני חייבת לך את חיי... כל כך עזרת לי, לא נטשת אותי לרגע אחד, הלכת איתי לאורך כל הדרך ובכלל לא היית צריך....


עברתי תקופה קשה בחיי, עברתי את הסיוט של כל ילדה... ואתה ידעת כמה קשה לי ועזרת לי!! סיפרתי לך שיש לי איחור, שנראה לי שאני בהריון מהחבר שלי, שכרגע נמצא בחו"ל ולא יכול לעזור לי, אתה אמרת לי שאני חייבת לערוך בדיקה... כל כך פחדתי שניסיתי לשכנע את עצמי שהכל בסדר, ואמרתי לך שאני לא רוצה ושהכל בסדר, אבל אתה לא ויתרת, אתה דחפת אותי ולחצת עליי, כל יום התקשרת אליי והצקת לי בטלפונים ובסוף באת איתי לקופת חולים, קנית לי את הבדיקה הביתית, ערכתי את הבדיקה, כשראיתי את התוצאה, ידי רעדו, כל גופי רעד לא יכולתי לשלוט על עצמי, בכיתי ללא סוף... נבהלתי, לא ידעתי מה עכשיו עליי לעשות!! אתה אמרת לי שאני חייבת לספר להוריי אבל אני לא רציתי והתעקשתי שלא! הסכמת איתי, עמדת לצידי... סיפרת לאמא שלך את כל מה שקרה לי והיא עמדה לצידי... ערכתי כל כך הרבה בדיקות, בדיקות דם, אולטרסאונד וכו'... זה לא היה קל, זה היה קשה... היה קשה להסתיר הכל מאמא שלי, אמא שלך הוציאה בשבילי כרטיס מגנטי זמני כך שאוכל להשתמש בו בלי שהפעולות בו יופיעו סוף החודש בחשבון, כך שאימי לא תדע... הלכת איתי אתה ואמך לאורך כל הטיפול, עברתי ימים קשים, הייתי לחוצה, הכל דרש זמן וסבלנות, לא אחזור פרט בפרט על כל מה שעברתי אבל זה היה סיוט שלא נגמר, סבל ממושך וארוך וכמובן מפחיד... בסוף הטיפול, כאשר הורשה לי לקחת את הכדורים, לקחתי אותם, ואז היו כאבים, היה דימום שלא פסק, ואתה, לא התיאשת, הלכת איתי עד הסוף כשבכלל לא היית חייב!! נשארת איתי בבית חולים כל הזמן, ובסוף, אישרו לי סופית שהכל נקי, שהכל עבר בהצלחה1!


אני חייבת לך את חיי, אני לא יודעת איך להודות לך ולאימך, אני לא יודעת אם בכלל הייתי שורדת את כל זה לבד, אני לא יודעת אם הייתי עושה בכלל את הכל לבד! אבל אתה לא עזבת אותי ותמכת בי ואני כל כך מודה לך ורציתי שתדע את זה!!!


אתה אמרת לי שאני צריכה לספר לחבר שלי שהייתי בהריון ממנו, סיפרתי לו, הוא היה מאוכזב שבכלל הפלתי... והצטער שלא היה כאן לצידי, ואני שוב מודה לך ידידי שעמדת לידי לאורך כל הדרך!!