~הייתי נותנת לך את כול העולם!~

הייתי נותנת לך את כול העולם...


יש לי רק כמה מילים להגיד לך או אולי יותר משאפשר לתאר..עם היית כאן הייתי מבקשת עוד סימן...עם היית כאן הייתי מנסה לקבל עוד זמן...תחזור אליי, תהיה איתי, אל תשכח אותי, אל תתחמק ממני אל תתעלם ממני, אתה שוב נעלם, בכולם אתה פוגע ונוגע גם אותי לוקח אל עולם...שלא חוזרים משם...וכול אחד יודע שאותי אתה שומע ונרדם...


הייתי נותנת לך את כול העולם...את כול העולם...


אבל מצד שני אני לא יודעת מה אני מרגישה עליך, כשאתה לא איתי אני מרגישה כ"כ רע, ומר לי כ"כ בלב, והגעגועים הורסים אותי והכעס יוצא, אני רוצה אותך, אך אולי רק כסיפוק, אתה חשוב לי כ"כ עזרת לי בתקופה הכי קשה שלי, אך בא לי להתרחק מימך אך מצד שני להיות איתך, איך אני ידע מהם רגשותי האמיתיים, עליך...אהבה..או תשוקה...אלוהים מתי אני ידע זאת..מתי שאני יאבד אותו..תמיד מבינים את ארכו של הבן אדם..כשמאבדים אותו...זה כבר קרה לי כשאיבדתי את ידידי הטוב, ואליו אני בוכה בלילות...


כה אני מבולבלת אלוהים, רק אכזה בליבי וכואב, ודמעות, חושבת רק על למות, איבדתי את ידידי הטוב ביגלל טיפשות, הוא אהב אותי , טוב ככה הוא אומר...ולא רציתי כלום איתו, יותר נכון לא ידעתי מה אני רוצה ואח"כ שאיבדתי איתו חשבתי מועקה עכשיו אני חושבת עליו על הרגעים היפים שהיו לשנינו למשל...


שהכרתי אותו הוא צחק איתי, כשרציתי את קרוב המשפחה שלו הוא הבטיח לעזור ובסוף לא עזר כי התאהב בי, על החיבוק והנשיקה בלחי שהוא נתן לי כדי שאני לא ירגיש רע כי חברה שלי התנשקה עם אהובי, על חום עניו המלטפות מתי שהיה לי תקופות רעות, על המבטים, השיחות, על אותו יום בים, שהוא בא לזרוק אותי והתחלנו לצחוק, אל אותו יום שהתקרבנו זה לזה, ועמדנו כמה שניות בלי להפסיק להסתכל זה על זה, זה נכון שתמיד המראה שלו לא ממש מצא חן בעניי, אך מעולם לא יכולתי להתעלם ממנו, הוא כ"כ שונה אך מצד שני הוא פגוע ומצד שלישי, אולי הוא לא באמת אהב, אבל מצדדים אחרים, אני לא בטוחה שהייתי יכולה להיות איתו.


אני אוהבת את שניהם בצורה שונה, ואני לא יודעת איזו אהבה או תשוקה...תשוקה או אהבה איך אלוהים אני ידע מה אני רוצה באמת והעם אי פעם..אוכל להחזיר את ידידי..לזרעותי?!