אף פעם לא היה

אף פעם לא הייתה הנשיקה , הנשיקה הגדולה והנעימה, אף פעם לא היה חיבוק אוהב וחם, אף פעם לא היה מגע לא יצא לי לגעת בידיך הגדולות והחמות בגופך הגדול והמגן.


הייתה לי אליך אהבה מטורפת הכי אמיתית שיש, ובכול זאת לא היה לנו אף פעם מגע או קרבה אמיתית המון פעמים הבטנו אחד בשני והרגשתי בתוכי הכי קרובה אליך כיאלו אתה הבנאדם הכי קרוב יותר מהאנשים שהיו תמיד לידי וזה מה שמוזר מה שהכי לא הגיוני.


כי למרות שלא היה נשיקה או חיבוק אפילו לא דיבור היו המון רגעים שהרגשנו מאוד קרובים, והיו גם העניים אותם עניים יפות וגדולות שהביטו בכול יום למשך כמה דקות והם אמרו כול כך הרבה ובעיקר אהבה הרגשתי איך ענייך מבקשות אהבה קרבה ידעתי את זה עמוק בלב וגם אתה.


אבל היה כוח שעצר בעדנו מלומר אחד לשני את הרגשות שלנו היה משהו שהיה בעל כוח עצום שעצר בעדנו לומר מה שרצינו ואולי אם היה את אותו כוח והוא הצליח כנראה שכך הייתה האמורה האהבה הזאת להיגמר כיאלו לא באמת התחילה.


האהבה הזאת אהבה שאף פעם לא אשכח אקח אותה איתי במשך כול חיי זאת הייתה אהבה שלא פוגשים בכול יום אהבה ללא מילים כזאת היא הייתה היה בה המון מבטים עניים זכורות רגעים רגשות אך מילים נשיקה או חיבוק לא היו אף פעם בגלל אותו הכוח והפחד.


עכשיו מאוחר מידי כי שמביטה בענייך כבר לר רואה את אותה אהבה ולא מרגישה עוד קרבה מרגישה ריחוק , ריחוק כואב ועצוב וכול מה שהיה לפתע נעלם ואני נשארתי מופתעת ומאוכזבת הייתי כול כל מאוהבת לא ציפיתי לכזאת אכזבה אבל זה קרה והתרחקת עד שנלעלמת אבל כבר לא מחפשת כבר לא מצפה.


כי באותו הרגע שראיתי בענייך שאין יותר אהבה הבנתי שהכול נגמר...