«:*°•לא אוכל בך שוב לגעת, אהבה אסורה את זה מונעת(פרקים 1-3)•°*:»/סילבסטר החתול.

פרק ראשון:

======

אם רק אימי הייתה את האמת אומרת,

אם את השקר הזה בבטן היא לא הייתה שומרת,

כל זה לא היה קורה, כמה שזה נורא!

זה פשוט דבר בלתי ניתן להבנה, דבר רע!



אמא, למה הסתרת ממני את המציאות האמיתית?

למה היה קשה לך לבוא, להגיד את האמת ובעיניי להביט?

הרי את זאת שלימדת אותי שכל שקר מתגלה,

ועכשיו, מה נשאר? רק כאב שהולך ומתמלא.



לא תצליחי לעולם אמא להחזיר את העבר,

הזיכרון הזה חרוט בלב, זה פשוט נשאר,

הייתי מבין והייתי מנסה את זה לעצור,

אבל את הסתתרת במקום מיוחד, במקום מסתור.



איזה מזל שפתחתי והסתכלתי באלבום,

הייתי כל כך בהלם, זה היה סיוט בתוך חלום,

הכל התחיל כשהכרתי את האהבה של חיי,

נועה שמה, זאת שישר נקלטה בתוך שתי עיניי.



פרק שני:

=====

הכל התחיל כשהכרתי את האהבה של חיי,

נועה שמה, זאת שישר נקלטה בתוך שתי עיניי.

זה היה בבית מלון באילת, טיול עם ההורים,

טיול כיפי שכל כך הרבה דברים יפים בו קורים.



הלכתי לבריכה אחרי עוד ארוחה משביעה,

ושם חיכתה לי הפתעה כל כך מפתיעה,

זו הייתה נועה, ילדה מתוקה וביישנית,

אבל עם אור עמוק בתוכה, ילדה חייכנית!



"אני מעדיף ללב הקסום שלך לשחות,

מאשר לשחות בבריכה ואת האהבה לדחות."

חייכת ואת מה שרציתי השגתי בלי לבקש,

בעיניי הסתכלת בעוד חיוך כל כך כובש.



נתת לי את המספר שלך, אני נתתי גם,

סחפת אותי כמו סערה בלב ים,

קבענו שניפגש מחר על שפת הבריכה,

כי ללכת לחדרך את היית צריכה.



פרק שלישי:

=======

קבענו שניפגש מחר על שפת הבריכה,

כי ללכת לחדרך את היית צריכה.

המחשבות כל הזמן רצו אחרייך,

בארוחת הערב דיברתי רק עלייך.



בלילה הלכתי לישון וחיכיתי לראותך,

היה ברור לי שהפגישה תגרום לי לחייך,

אך קמתי מוקדם לפני שהשמש בכלל זרחה,

והלכתי ישר בעקבות הלב לשפת הבריכה.



שם הייתה לי הפתעה ומרחוק אותך ראיתי מחכה,

אז חזרתי לאחור, וקניתי תותים ושמנת מתוקה,

הסתרתי את זה מאחורי הגב שלי והגעתי,

ראיתי אותך וכמובן שנשיקה לך נתתי.



"עוד 10 דקות והשמש תעלה ותזרח,

ואיתך מתוק שלי זאת תהיה חוויה שלא אשכח"

ואז הוצאתי את התותים והשמנת המתוקה,

הסתכלת עליי עם חיוך גדול, חיוך של שתיקה.