הספרדי שלי=-=-=-המכה-=-=-=10

בכל יום אני וקרלוס היינו ביחד עד שיום אחד נפלה פצצה...

קרלוס בא אליי והתחיל לבכות...אני:מה קרה יפה שלי?

הוא:אני לא יודע איך להגיד לך את זה..

אני:איך שיש ככה תספר..

הוא:אני חולה...אני עומד למות..

אני:מה?!מה זה השטויות האלה..

הוא הוציא דף והיה כתוב שיש לו מחלה סופנית ושיש לו לחיות 15 יום...

לא ידעתי מה לעשות...קרעתי את הדף...

אני:לא...זה לא נכון..!!!זה לא נכון!!!!!!!

הוא:דיי...דיי...אין מה לעשות..זה הגורל...

הלכתי לחדר והוא בא אחרי..ישבנו והתנשקנו כמו משוגעים...

עשינו אהבה..בלי קונדום....

יום אחרי זה היו לי הקאות והלכתי עם קרלוס לרופא נשים...

גיליתי שאני בהריון ולא ידעתי מה לעשות עם זה..היתי שמחה וגם עצובה בגלל שידעתי
שהילד הזה זה מזכרת ממנו...אבל לא רציתי שהוא ילך לעולמו...

ב10 ימים בילינו והיינו ביחד...קנינו בגדים גם לבן וגם לבת...

ביום ה11...הוא בא אליי והוא כלו היה מתנשף...

לקחתי אותו מהר לבית חולים.הוא היה בתרדמת עד ליום ה14..

הרופא הגיע אליי ודיבר איתי:רק דבר אחד חשוב שתדעי...הוא יכול לעבור ניתוח...זה
יעזור לו והוא יחלים..ל85% מהאנשים האלה זה עבר ועזר...

אני:זה לא משנה מה כמה הניתוח עולה?

הרופא:הניתוח עולה 10,000$ ואם יש לך כסף כזה אנחנו אפילו היום נשלח אותו והוא
יעבור את הניתוח!

אני:לאבא שלי יש כסף הוא ישלם רק בבקשה עשו הכל בכדי שהוא לא ימות!!!

הרופא:אני עכשיו שולח אותו לניתוח...

אני:טוב...אין בעיה...תודה..

הלכנו אני ואמא שלו והגענו לשבת ואז היא אמרה לי תודה רבה..

באותו יום הוא הלך ועבר את הניתוח...

ביום ה15...הרופא יצא ואמר:אני מצטער...הניתוח הצליח..!!!

הוא קפץ וכולנו קפצנו משמחה..!!!

אני:אבל למה אתה מצטער..

הרופא:שאתם לא יכולים ללכת לבקר את החולה עכשיו...רק מחר..

אני:אין בעיה..העיקר שעכשיו הוא לא חולה וכלום עיקר שעכשיו הוא בריא לנו..

הרופא הלך ואז אני ואמא שלו קפצנו...

ביום ה16 הגענו אליו לחדר..ואז הוא היה כולו שמח..

הוא:אני שמח..שאני חי...שאני יוכל לראות את התינוק שלי גדל לי מול הפנים..

אני שמח מאוד..

אני:גם אני חיימשלי...

התנשקנו...הוא החזיק לי את הבטן ואז אמא שלו נכנסה..

אמא שלו:אני מפספסת משהו..

הוא:אמא יש לי חדשות מעולות בשבילך..

אמא שלו:מה?

הוא:טניו'שקה בהריון...!!!

אני:כן.

היא:יאוו עשיתם אותי האישה הכי מאושרת בעולם..!!!

המשך?!תגובות...