השכחה.....

אתה מסתכל ישר לתוך עיניי כאילו מנסה לומר משהו. אני מנסה להבין מה אתה רוצה אבל אני לא יכולה כי אתה לא ברור, למה כול פעם שאני לידך עוברת את ראשך אתה מסובב למה אתה מכאיב לי ככה.


למה אני לא מסוגלת לוותר עליך למה אני לא יכולה פשוט להניח לך ללכת. זה כואב להרגיש כול כך הרבה עצב וריקנות מנסה לעקור אותך מליבי אבל זה קשה כי אתה חרוט בתוכו עמוק כול כך.


אתה עומד מולי וידי רוצות לגעת בך שפתיי רוצות להיות על שפתיך גופי רוצה להיות קרוב לגופך אך אני עוצרת את עצמי...


אני יפצע את ידי שלא ירצו לגעת בך אני מקווה שלא יכאב שתלך ממני שהחזיק מעמד שלא האבד את עצמי אני יודעת שלא ירד על ברכי שתישאר כי הגיע הזמן שתלך הזמן ללכת. הנקמה שלי תהיה לשכוח אותך זאת נקמתי היחידה.


אני יודעת שעוד הכאב יעלם עם הזמן הוא יעלם כפי שאתה נעלמת מחיי