עוד אוהבת....

שוב זה קורה.... הזיכרונות עולים.... ואת מרגישה שכל יום שעובר את פשוט נופלת לתוך בור של כאב... בור שאין לו סוף....
והחנק הזה בגרון מתחיל והדמעות מתפרצות... ואת מרגישה אבודה.... אבודה בתוך ים של כאב שעוטף אותך כל כך חזק עד שלא נותן לך לנשום....
ואת מנסה לברוח... בכל הכוח אבל את לא מצליחה!
ושוב את שואלת את עצמך... כל כך הרבה שאלות.... ושוב את מתאכזבת מכל כך הרבה אשליות....
וכואב לך... כואב כמו שלא כאב לך אפעם!
ובפנים את יודעת שכבר אין טעם.... שהוא המשיך הלאה.... נטש אותך בעולם הורוד שהיה רק שלכם.....
ואת נשארת בו לבד.... אבודה, חסרת אונים... קוראת לו איך הוא אינו שומע.... הוא לא רוצה לשמוע
לא רוצה להבין שאותו את עדיין אוהבת.... הוא להוט בלהתחיל חיים חדשים....


ואת.... מה את....?
אבודה בתוך הכאב של עצמך... מרגישה שאין טעם לחיות .... אין טעם לחייך.... אין טעם לאהוב....
ואת רוצה למחוק , לשכוח, לברוח....
אבל את לא מצליחה.... את כבולה.... בתוך האהבה האין סופית שלך כלפיו.....


חושבת שאין עוד בן אדם בעולם שיתן לך להרגיש כמו שהוא נתן... יאהב אותך כמו שהוא אהב ....
יבין אותך כמו שהוא הבין.... יגע בך כמו שהוא נגע.... ינשק אותך כמו שהוא נישק.... יחבק אותך כמו שהוא חיבק....


ואת רק בת 16.... מרגישה שאת פשוט מתמוטטת שרויה בדיכאון של עצמך לא רואה דבר אחר מעבר לזה.... שואלת מאיפה להתחיל את החיים החדשים.... את לא יודעת איך
כי את מרגישה שאת מתחילה מ 0 לבנות את עצמך מכל כך הרבה בחינות....
וכל כך.... כל כך כואב לך.....
כאב שאפחד לא יכול להבין.... ואת מחפשת  ורוצה כבר לחיות לאהוב להרגיש שוב...... אבל את פשוט לא מצליחה.......


הכאב הזה גדול עלייך מידי... ונשארת בו פשוט לבד .... את מרגישה כל כך לבד ....
ובפנים את יודעת.... שרק אותה אהבה תוכל לרפות את הכאב הגדול הזה.... שרק אותה אהבה תוכל למחות את הדמעות...
אותה אהבה..... שנעלמה.... מאז אותו לילה האחרון..... שהוא הלך .....


אך האם תחכי לה עד שתחזור?...... אם תחזור....