סיפור אהבה בלתי נשכח

היי קוראים לי מיטל ורציתי לספר את הסיפור של האהבה הראשונה

שלי אז הכל התחיל ביום הראשון של החופש!!

אני ושיר החברה הכי טובה שלי החלטנו ללכת לים כדי לתפוס קצת שמש (וגם חתיכים:)

הגענו לחוף היינו שם אולי 5 שעות לא זוכרת ושיר הלכה לתפוס קצת שמש

ואני הלכתי לשתות הרגשתי ממש מסוחררת

ואז אני זוכרת שנפלתי ומאז אני לא זוכרת כלום עד השניה שפקחתי עיינים אני זוכרת
אותו כאילו זה היה רק אתמול שפתיו הרכות היו על שלי כשהוא ראה שהתעוררתי הוא התנתק
משפתיי

וחייך חיוך כ"כ יפה שאני בחיים לא אשכח זו הייתה אהבה ממבט ראשון היו לו עיינים
אפורות יפות ושיער חום הוא היה שזוף ושרירי(בלי חולצה:)

כששיר ראתה שהתעוררתי היא רצה אלי "מייטלללל וואי ואאי איך הלחצת אותי מאמי בואי
בואי שתי" אחרי כמה דקות שהתרעננתי

חיפשתי את החתיך המסתורי ראיתי אותו עומד ומדבר עם המציל.. הלכתי אליו הוא חייך
אליי "מרגישה טוב יותר?"

"בזכותך" עניתי לו "היה לי מאוד נעים למצוא את השפתיים שלך על שלי" אמרתי "אולי
נוכל לסדר שזה יקרה יותר" הא אמר..

ככה באמת היה למחרת הוא לקח אותי לסרט רומנטי ובסופו התנשקנו את הנשייקה הראשוננה
שליי והיא הייתה כ"כ מתוקה

בשלב זה כבר ידעתי שאני לא אוכל לחיות בלעדיו כך היה 6 החודשים היפים ביותר בחיי
הוא היה בא אליי ואני אלייו והייתה לנו אהבה שאי אפשר לנצח

עד שהוא הפסיק לצלצל ולבוא במשך שבוע שלם כשהתקשרתי אמא שלו כל הזמן התחמקה עד
שבאתי אליו הבייתה אמא שלו אמרה שהוא לא בבית ואמרה לי לשבת ראיתי שהעיינים שלה
אדומות ונפוחות שאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי שיואב לא בבית כי הוא בבית חולים
התחלתי לדאוג ואז היא הטילה עליי פצצה"הוא בבית חולים כי הוא חולה בסרטן" הרגשתי את
העיינים של מוצפות דמעות לא ידעתי מה לעשות כל עולמי חרב עליי הלכתי הבייתה בכיתי
המווןןןן לא הצלחתי לישון אכלתי בקושי לא רציתי לשמוע מכלום אמא של נכנסה אליי לחדר
שאלה אותי מה קרה היא כולה הייתה מבוהלת אמרתי לה אמא.. יואב חולה בסרטן היא חיבקה
אותי חיבווק גדוול היא אמרה שהכל יהיה בסדר אבל כלום לא היה בסדר היא יצאה מהחדר 5
דקות אח"כ שיר הגיעה בריצה והיא רק חיבקה אותי ושתקה... למחרת לא הליכתי לביה"ס
הלכתי לבקר את יואב הוא היה רזה כחוש חיוור לא יואב שהכרתי באתי אליו חיבקתי נישקתי
אותו הכל יהיה בסדר לחשתי לו באוזן עיניי אדומות ונפוחות מחוסר שינה ודמעות נשארתי
שם כל הליילה עד שאמא שלו אמרה לי שהגיע זמן שאחזור הבייתה חזרתי ולא יכולתי ללכת
עו לראות אותו כ"כ שונה ממה שהכרתי אותו עצוב היה לי לראות אותו כך עבר שבוע שלא
שכמעט לא ישנתי בו הייתי צמודה לטלפון ביום באותו שבוע שלעולם לא אשכח התקשרה אמא
של יואב כולה בוכה בקושי נשמעת "הוא נפטר" אלו היו שתי המילים הבודדות שפגעו בי קשה
כל כך כמו חץ בלב למחרת אמא ב6אה אליי לחדר עם האוכל היא כבר ידעה כנראה אמא של
יואב דיברה איתה אולי היא ביררה לא יודעת אבל היא הביאה לי מכתב היה רשום עליו
לאהובתי היחידה מיטל פתחתי את המכתב היו בו רק 5 מילים "אוהב אותך מיטל ותמיד
אוהב".

****הסיפור אינו אמיתי!!******