הספרדי שלי=-=-=-חזרנו לפנימיה-=-=-=7

זאת היתה הפעם הראשונה...

כאב לי אבל היתה כזו תשוקה גדולה אז היה לי כיף...

קמנו בערך ב7 בבוקר לעוד צלצול טלפון...

זה היה שוב אריאל...

הוא אמר שהמנהל אמר שאנחנו חייבים לחזור..

קמנו התחלנו להתלבש..

אמרתי לאמא של קרלוס שאני יחזור לבקר אותה..

היא שמחה וברגע שיצאנו שמענו אותה בוכה..

הלכנו לתחנת רכבת היא הביאה לנו כסף ואז נסענו לפנימיה...

הגענו והמנהל קרא לנו לשיחה..

נכנסו שנינו...

המנהל:אני ממש מצטער שרציתי להעיף אותך גילינו את האמת,המדריכה שלך סולקה ושמנו את
המדריכה לשעבר שלך...אני יודע שאתם אוהבים אחד את השני מאוד ומצידי אני יתן לכם רק
זכות להיות ביחד...אני רק מבקש פעם הבאה...תבואו תגידו לי הכל בפנים...תביאו לי
מצידי הוכחות..הכל..אבל אל תעזבו...אני מאוד אוהב אתכם ומאוד מכבד את הקשר שלכם...

קרלוס:תודה רבה...אם אתה אומר כבר שאתה מכבד אותנו...תראה בחדר שלי יש מקום פנוי
להיות כי אני לבד בחדר...אני מאוד רוצה שחברה שלי תהיה איתי..

המנהל:אני מצטער בקטע הזה...צריך החלטה של כל המנהלים[מנהל הכפר,מנהל הפנימיה,מנהל
הבית ספר,מנהל הימאות...]אם הם ירשו אז מיצדי אפילו לארגן לכם חתונה..

אני:חתונה לא עכשיו בעתיד...צחקנו...

התחלנו לדבר והשעה היתה 17:30 הוא ליווה אותנו לשיחה והמנהל נהפך ממש כמו ידיד
בשבילנו..

הלכנו לשיחה ושמחתי שהמדריכה שלי חזרה...

היא שמחה לראות אותי בריאה ושלמה...

קרלוס התקשר וביקש שאני מרינה ואור נילך למעגן...הגענו ואז אריאל משה וקרלוס הגיעו
כל אחד עם הבחורה שלו..[כולם כבר חזרו להיות ביחד..]הגענו למעגן ואז מנהל הפנימיה
הביא לנו מפתחות לסירת מנוע ואז יצאנו על סירת מנוע לעשות סיבוב...

קרלוס נהג והוא התעייף...אח"כ אריאל ואז משה...משה הביא לאור לנהוג והיא בטעות כמעט
לא התנגשה באבן...היה פאנן...

המנהל התקשר לקרלוס ואמר שיש לנו יומיים על סירת מנוע לכולנו...

באותו זמן לא היו בגרויות והיתה לנו שבת סגורה אז במקום כל הזמן להיות בפעילויות
שלהם אז נסענו בסירת מנוע יומיים...היה כיף...

הגענו לחוף דדו...שם היתה אכסניה ואז קרלוס בא התקשר למנהל המנהל דיבר איתם עז זה
שיתנו לנו להיות באכסניה ליומים...סבבה..נישארנו באכסניה...הבנות בחדר אחד והבנים
בחדר השני...

ביומים האלה היה הכי כיף הלכנו לקייאקים כל בת עם הזוג שלה...

הלכנו לגלשנים...נסענו על הסירת מנוע ללונה פארק בת"א והיינו על האנקונדה...

קרלוס חיבק אותי..וצעקתי כמו משוגעת...היינו על המכוניות המתנגשות ואני התנגשתי
בקרלוס אז הוא כיאלו התעצבן ואז רץ אליי וניסה לתפוס אותי אז אני כזה עם המכונית
נוסעת מהר כמה שיותר מהר..

חזרנו לפנימיה עייפים והודנו למנהל..

הלכתי לחדר לישון...

קמתי על הבוקר ליום חדש של לימודים...

מצטערת שזה קצר אני פשוט חייבת לנסוע...