מיכתב לאחד והיחיד ה'

בין  תיקווה ליאוש


אני כל כך שמחה שזכיתי לקבל ממך מתנה כו גדולה ויקרה ושמה "חיים".


שמחה שזכיתי להיולד במישפחה נהדרת,שגדלתי כמו נסיכה והייתה לי ילדות הכי יפה בעולם...


עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים ,אחרי שכל כך הרבה דברים בחיים שלי השתנו בלבי יש תפילה אחת גדולה:שתתן לי את הכוח ,סבלנות והבנה כדי שאוכל להעניק לילדי ילדות ניפלאה וחיים מאושרים ככול האפשר.


הם התיקווה שלי למחר טוב יותר,הם הכוח שלי לחיים...


לפעמים אני מוצאת את עצמי אוכלת בלי להרגיש רעב,בוכה לא כי כואב לי,


צוחקת לא כי שמח לי,קוראת ספרים לא כי בא לי להשכיל...


רק כי אני רוצה לברוח ממשהו ואינני יודעת ממה.ברגעים כאלה יש לי הרבה מחשבות בראש.גם טובות ולרוב רעות.האם אני בדיכאון? או מה זה דיכאון בכלל?


אינני חושבת שיש אדם בעולם בלי צרות בחיים.אבל איך כולם מצליחים להתמודד עם הקושי?מה אני צריכה לעשות כדי להתמודד עם קשיים? לקחת את החיים בקלות?לא לקחת ללב?


בנתיים אני יודעת שיש שני דרכים:להתמודד או להתיעש.להתיעש זה לא הפיטרון,לכן אני בוחרת להתמודד ומבקשת ממך ה' שתעזור לי לעבור את הקושיים ולהמשיך את החיים עם כוחות חדשים.


תודה על הקשבה.