ואתה לא תדע אף פעם...

עבר כבר כמה זמן מאז שהחלטתי לשכוח אותך , בהתחלה היה קשה מאוד וגם עכשיו לא קל.


אהבתי אותך המון לעולם לא האמנתי שאפשר להרגיש ככה אני אפילו לא שכחתי לגמרי ועדין הרגש לא מת.


אבל אכזבת אותי המון גרמת לליבי לדמם מכאב ואכזבה כול כך נפגעתי אני זוכרת את הלילות  שחשבתי רק עליך מה אתה עושה עם מי אתה אבל לא עוד...


ברגע שהבנתי שלעולם לא תהיה שלי החלטתי את ההחלטה הכי קשה לשכוח להפסיק אהוב למרות שידעתי שזה לא היה בכלל קל, הזכרונות ישארו למרות שאף פעם לא הינו ביחד המבטים בכול יום ההרגשה בבטן שהיית קרוב התרגשות שהסתכלת כול זה כבר עכשיו רק זכרונות של העבר שלא יחזור יותר אבל הזכרונות תמיד ישארו.


למרות שהייתה כאן אהבה אמיתית ועמוקה הייאוש התסכול האכזבה הגדולה היו אולי גדולים יותר נהפכתי לאומללה האהבה הזאת הרגה את שמחת חיי.


כול מה שרציתי שתאהב בחזרה באותה כמות של אהבה שאהבתי אבל זה לא יצא כפי שרציתי למרות שגרמת לי להיות באשליות עד עכשיו אני יודעת שכן היה משהו כול פעם בכול מקום בכול זמן הסתכלת עלי לכמה דקות ולא התייאשת ואני מרוב הבושה תמיד הייתי זאת שמורידה את הראש ראשונה , והעניים אותם עניים לא אשכח אף פעם.


ולמרות זאת לא אמרת דבר וגם לעולם לא תדע לא תרגיש לא תבין כמה קל היה לאהוב אותך וכמה קשה היה לנסות לשכוח , ועכשיו שראה אותך פה ושם עדין כואב לי עדין הדמעות יורדות אבל לעולם לא אחזור לאהוב כמו פעם.