למלאך היחיד בשמיים...

את המכתב הזה כתבתי לידיד לאחר ששמעתי שהייתה לו תאונת קטנוע...המכתב נכתב באופטימיות מתוך מחשבה שהוא יתעורר מהקומה... האופטימיות נשברה כאשר הוא נפטר לאחר ככשבועיים...


לפונץ שלי...


הרגע שמעתי מה קרה לך,אני עדיין לא הפנמתי את זה כי אני מאמינה שזה זמני ואתה תעבור את זה... כששמעתי את זה נוצר לי חלל ריק בלב, הרגשתי כאב כל שחשבתי היה איך אתה מרגיש עכשיו והאם יש דבר כלשהו שאני יוכל לעשות בכדי לעזור לך ולתת לך את הרצון להיאבק ולשוב אלינו ...


פונץ כולנו צריכים אותך כאן לצידנו, אתה חזק ואתה תוכל לעבור כל אתגר שניצב בפניך תזכור אני מאמינה בך... היום זו הייתה פעם ראשונה מזה זמן רב שדיברתי אל ה' וביקשתי ממנו שיעשה   נס שיחזיר אותך רוחנית אלינו כי פיסית אתה נמצא... אני לא יכולה לתאר את עצמי חיה וגדלה בלעדיך , מי יהיה זה שייעץ לי , אין אדם אחר שאני שאני יכולה להיפתח בפניו ולספר לו את כל מכאובי ליבי...


בתקופה הכי קשה בחיים שלי אתה עמדת לצידי, ונהתת לי להרגיש טוב עם עצמי ,אני מקווה שאתה יודע שברגע זה גם אני לצידך מבטיחה שתמיד אהיה!


פונ'ץ יש לך עוד כל כך הרבה דברים לראות בחיים להתאהב, לגעת ,להרגיש, לחלוק להתגייס ללמוד רק התחלת את המסע שלך... עוד שנה טקצת זהו נגמרים הלימודים ואנחנו יוצאים אל העולם האמיתי בפעם הראשונה... אני רוצה יותר מכל שנצא אליו יחד ,הרי אנחנו נתגייס כמעט באותו הזמן והבטחתי לך ביקורים אני מבטיחההה שאני יקיים את ההבטחה...


אני מקווה שמחר כשאני יבוא לבית החולים אתה תשמע את קולי, תרגיש את מגע ידי ותדע עד כמה אהבתי אליך כנה... והבטחתי להישאר לצידך היא לנצח...


שלך פונצ'ית


מתן שלי... אנימתגעגעת אליך כ"כ כל שנותר לי עכשיו הוא לקוות שבאמת מצאת את המנוחה המגיעה לך... תמיד תיהיה פונץ שליי ותמיד תיהיה חלק מליבי...